אפרודיסיאס: עיר של שיש ושל פסלים

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקור אומר

לפי מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו, האתר שוכן בדרום־מערב טורקיה, בעמק העליון של נהר מורסינוס, ויש בו שני רכיבים: האתר הארכיאולוגי של אפרודיסיאס ומחצבות השיש שמצפון־מזרח לעיר. "מקדש אפרודיטה מתוארך למאה ה־3 לפנה״ס, והעיר נבנתה מאה שנה אחריו"; במקום אחר בעמוד נאמר שאפרודיסיאס נוסדה כעיר־מדינה בראשית המאה ה־2 לפנה״ס. עושרה של העיר, לפי העמוד, בא ממחצבות השיש ומן האמנות של פסליה. מקור 1.

תחת שלטון רומי

העמוד מספר שמשום שהעיר חלקה עניין קרוב באלה אפרודיטה עם סולה, יוליוס קיסר והקיסר אוגוסטוס, היא קיבלה מן הסנאט הרומי מעמד מדיני מועדף "פטור ממס". מבנים רבים מעוטרים בפאר הוקמו "בתקופת השלטון הרומי", כולם מן השיש המקומי. הסבסטיאון, מתחם פולחן משוכלל לעבודת אוגוסטוס והקיסרים היוליו־קלאודיים, מוצג כשילוב ייחודי של מסורות אמנות הלניסטיות, רומיות ואפרודיסיות. מקור 1.

פסלים וכתובות

לפי אונסק״ו, באפרודיסיאס נמצאת אחת מסדנאות הפיסול המעטות מאוד באימפריה הרומית שידועות ונחפרו באופן שיטתי, והיא מאפשרת להבין את ייצור פסלי השיש טוב יותר מכל מקום אחר בעולם הרומי. פסלי העיר היו "משתתפים מרכזיים" בשוק האמנות של האימפריה בין המאה ה־1 למאה ה־5 לספירה, ובשלהי העת העתיקה (המאות ה־4 עד ה־6 לספירה) היו מבוקשים מאוד בזכות פסלי דיוקן משיש. העמוד מזכיר גם את 2,000 הכתובות שנשתמרו באתר. אלה הערכותיו של אונסק״ו. מקור 1.

תיארוך ותקופות

המקדש מן המאה ה־3 לפנה״ס והעיר־מדינה מראשית המאה ה־2 לפנה״ס נופלים בתוך התקופה ההלניסטית באתר (334 עד 133 לפנה״ס); המבנים שהוקמו "בתקופת השלטון הרומי" והסבסטיאון לאוגוסטוס ולקיסרים היוליו־קלאודיים שייכים לתקופה הרומית (133 לפנה״ס עד 330 לספירה). לכן המאמר משויך לשתי התקופות. פעילות הפסלים בין המאה ה־1 לה־5 לספירה והביקוש להם במאות ה־4 עד ה־6 חוצים את הגבול של 330 לספירה, והסבת מקדש אפרודיטה לקתדרלה, "בסביבות 500 לספירה", נופלת בתקופה הביזנטית; המאמר אינו משויך לתקופה הזאת, משום ששאלתו היא התהוות העיר. מקור 1.

מה העמוד אינו מוסר

העמוד אינו נותן תאריך משלו לסדנת הפיסול מלבד היותה סדנה "של האימפריה הרומית", אינו מפרט אילו פסלים יוצרו בה, ואינו מתארך את התיאטרון, את האגורה, את שני מתחמי המרחצאות או את החומות. גם לא נאמר בו כיצד מתפלגות 2,000 הכתובות על פני התקופות. התשובה לשאלה איך נוצרת עיר של פסלים, שיש מקומי, פסלים מקומיים וזכויות מרומא, היא אפוא הסיכום של אונסק״ו, לא הדגמה מפורטת. מקור 1.

היקף העיון: עמוד אפרודיסיאס באתר מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו נקרא ב־24.10.2026. פרסומי החפירה, קטלוגי הפסלים ומהדורות הכתובות לא נקראו.