חפץ
גרזן קטן מסרפנטיניט מכרתים
כלי אבן מלוטש באורך פחות מחמישה סנטימטרים, שהרשומה מתארת במילה אחת: "celt". חפץ נאוליתי מכרתים שמזכיר כמה ארוך הנאוליתי גם מחוץ ללבנט.
לגלות דרך חפץ מסוים
חפץ מסוים, לא סוג: כל עמוד כאן מתחיל ברשומת אוסף, מצטט את תיארוכה כלשונה ומפריד בין מה שהרשומה אומרת לבין מה שאפשר להסיק ממנה.
סוג ממצא מתאר קבוצה: כלי חרס, כתובות, מטבעות. חפץ הוא פריט אחד עם מספר רשומה, מחזיק ותיארוך כפי שפרסם המקור. בעמודי החפצים נשמרים שלושת הדברים בנפרד: מה רואים, מה ידוע מהרשומה, ואיפה החפץ היום. שדה שהמקור לא נתן נשאר ריק.
לעיון במדור
המסננים מצטברים, והכתובת שומרת את הבחירה: אפשר לרענן, לשתף ולחזור אליה.
18 חפצים הסדר: לפי התיארוך המנורמל של המקור, מהקדום למאוחר; חפצים ללא טווח ניתן למיקום בסוף.
חפץ
כלי אבן מלוטש באורך פחות מחמישה סנטימטרים, שהרשומה מתארת במילה אחת: "celt". חפץ נאוליתי מכרתים שמזכיר כמה ארוך הנאוליתי גם מחוץ ללבנט.
חפץ
קמע באורך סנטימטר אחד מפאיאנס מזוגג, שנמצא בשפך של קבר בלישט הדרומית. הרשומה מתעדת מקום גילוי מדויק ותצוגה בגלריה 109; מה שאין לה הוא צילום פתוח.
מסגרת טקסט במקום צילום
פאיאנס מזוגג בכחול־ירוק (Blue-green glazed faience)אורך 1 ס"מ
ברשומת המקור אין תמונה
חפץ
כד חרס קטן בעיטור לבן, מתוארך לתקופה הקפריסאית התיכונה. באתר אין עדיין סכמת תקופות לקפריסין, ולכן הכד מופיע ברשימה לפי תאריך המקור.
חפץ
חותם־קמע קטן מסטאטיט מזוגג, שהמוזיאון רושם "מכנען, הלבנט" ומתארך לפי שושלת מצרית. מקום, סכמת תיארוך ותרבות הם כאן שלוש שאלות נפרדות.
חפץ
כד חרס גדול מתקופת הברונזה המאוחרת, שהמוזיאון רושם כ"כנעני" ו"מהלבנט" בלי מקום גילוי. בסיס מחודד ושתי ידיות: צורה שנועדה לאחסון ולהובלה, שמלמדת על הכלי עוד לפני שיודעים מאין הגיע.
חפץ
פסלון אבן גיר ללא כתובת, שנמצא בקבר סנג'ם בדיר אל־מדינה בחפירות 1885 עד 1886. המוזיאון מתארך אותו לימי רעמסס השני ומציג אותו בגלריה 126.
חפץ
להב בצורת עלה עם צלע מרכזית בולטת ובית־תקע עם שני חורי מסמרת. הרשומה מתארת אפילו את טביעת הבד שנשארה על בית־התקע; מה שאין בה הוא מקום גילוי.
חפץ
לוחית ריהוט משנהב שנחפרה ב־1962 במבצר שלמנאסר בנמרוד: שני ספינקסים משני צדי קרטוש. הרשומה מייחסת את הסגנון לפיניקי ומציינת שהשיבוצים לא שרדו.
חפץ
מטבע זהב קטן של האימפריה האחמנית, שהמוזיאון משייך לאיראן ומתארך למאה הרביעית לפנה"ס. הדמות היא "מלך" לפי שם הרשומה; יותר מזה הרשומה אינה אומרת.
חפץ
כד זכוכית ירוק־טורקיז בגובה 9.5 ס"מ, שנופח בדפוס בן ארבעה חלקים. הרשומה מתעדת את תפרי הדפוס על הכלי, אך אינה אומרת מאין הכד בא; לכן הוא רשום באזור "ללא ציון מקום".
חפץ
נר קטן שנעשה בדפוס, עם ארבה אוכל ענבים על הדיסקוס. הרשומה מציעה "כנראה סוריה־פלשתינה" כמקום ייצור, ולא מקום גילוי.
חפץ
מטבע עיר רומי מאסיה הקטנה: דיוקן אלכסנדר סוורוס בצד אחד, שולחן עם דיוקנאות קיסריים וכלי פולחן בצד השני. המטבע שמלווה את המאמר על מטבעות ומטמונים כדוגמה להשוואה, לא כמטבע מן המטמון.
חפץ
כד קטן מזכוכית ירוקה־כחלחלה עם חוטים כחולים סביב השפה והצוואר. הרשומה נותנת טווח של שלוש מאות שנים, שחוצה את הגבול בין "רומית" ל"ביזנטית" של האתר, ולכן הכד אינו ממוקם בציר.
חפץ
כלי קפריסאי, כתובת פיניקית ומקום גילוי שלא נרשם: חפץ אחד שמלמד להפריד בין מה שכתוב עליו לבין מאין הגיע.
חפץ
סירת עץ שנחשפה ב־1986 בקרקעית הכנרת, שומרה 14 שנה ומוצגת בבית יגאל אלון. המרכז מתארך אותה "לפני כ־2,000 שנה": ניסוח בלי טווח, ולכן הסירה אינה ממוקמת בציר.
חפץ
ספינת סוחר קטנה שנתגלתה ב־1985 מול חוף הכרמל, שומרה במשך שנים ומוצגת היום במוזיאון הכט. התיארוך "בקירוב 400 לפסה"נ" הוא של המוזיאון; המיקום בתקופה הפרסית הוא שלנו.
חפץ
שבר כלי חרס עם כתובת עברית בדיו, שנמצא בלכיש ומוצג היום בלונדון. הדיו דהתה מאוד, הרשומה אינה נותנת תאריך מספרי, ואין לבלבל אותו עם מכתב II.
מסגרת טקסט במקום צילום
חרס (pottery)אורך 6.40 ס"מ; רוחב 9.50 ס"מ; עובי 0.30 עד 0.50 ס"מ
המקור אינו מפרסם רישיון לתמונתו, ולכן היא אינה מובאת כאן
חפץ
שבר מצבת בזלת עם כתובת ארמית, שנמצא בתל דן ומוחזק במוזיאון ישראל. הצילום כאן הוא צילום מבקר מתערוכה זמנית במוזיאון ארצות המקרא ב־2017 (CC BY-SA 4.0), לא תצלום הרשומה; את תצלום המוזיאון רואים ברשומה.
התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.
הבחירות חלות על העמוד הזה בלבד. מעבר לעמוד אחר יחזיר את ברירת המחדל.