היפופוטם ("ויליאם")

מה רואים

מה רואים

פסלון של היפופוטם, באורך 20 ס״מ, ברוחב 7.5 ס״מ ובגובה 11.2 ס״מ. לפי תיאור המוזיאון, הפסלון עוצב בדפוס מפאיאנס, חומר קרמי העשוי מקוורץ טחון, ומתחת לזיגוג הכחול צוירו על גופו פרחי לוטוס. צמחי הנהר האלה, כותב המוזיאון, מתארים את הביצות שבהן חי בעל החיים, ובה בעת פרחיהם מסמלים התחדשות ולידה מחדש, כי הם נסגרים בכל לילה ונפתחים שוב בבוקר. בעמוד הזה אין צילום: לפי נתוני המוזיאון הצילום של הפסלון הוא בנחלת הכלל, אבל הוא אינו מובא כאן בסבב הזה. מקור 1.

מה הרשומה אומרת

הרשומה מתארכת את הפסלון "בקירוב 1961 עד 1878 לפנה״ס", לממלכה התיכונה, שושלת 12, מימי סנוסרת הראשון ועד סנוסרת השני. שדה התרבות ריק. מקום המציאה: "מצרים, מצרים התיכונה, מאיר, קבר B3 של הנומרך סנבי השני, בור 1 (מנהל המשק סנבי), חפירות ח'שאבה, 1910". תיאור המוזיאון כותב שהפסלון היה אחד משניים שנמצאו בפיר הקשור לקפלת הקבר של מנהל המשק סנבי השני במאיר, "אתר במצרים העליונה כשלושים מייל מדרום לאסיוט המודרנית". הרשומה עצמה מכנה אפוא את סנבי השני פעם נומרך ופעם מנהל משק, וממקמת את מאיר פעם במצרים התיכונה ופעם במצרים העליונה; העמוד הזה שומר את שני הניסוחים. לפי סיכום ההשתלשלות בדף, הפסלון נחפר בידי סייד פאשא ח'שאבה (סעיד בק) במאי 1910 והגיע אליו בחלוקת הממצאים, היה בקהיר אצל מוריס נחמן בנובמבר 1910, נקנה בידי דיקרן ג. קלקיאן ב־1911, ונקנה מקלקיאן ב־1917. מקור 1.

בעל חיים מסוכן בקבר

לפי תיאור המוזיאון, המראה התמים של הפסלון מטעה: בעיני המצרים הקדמונים ההיפופוטם היה אחד מבעלי החיים המסוכנים ביותר בעולמם, סכנה לסירות דייגים קטנות ולכלי שיט אחרים, ואפשר היה לפגוש אותו גם בנתיבי המים במסע אל העולם הבא; לכן היה כוח טבע שיש לפייס ולרסן, בחיים האלה ובבאים. שלוש מרגליו שוחזרו, כי הן "כנראה נשברו בכוונה" כדי שלא יזיק למת. ההיפופוטם היה חלק מציוד הקבורה של סנבי, שכלל גם תיבה קנופית (גם היא במטרופוליטן), ארון קבורה ודגמים רבים של סירות ושל ייצור מזון. הרשומה מציגה אותו אפוא כחלק מציוד קבורה, לא כצעצוע. ההסבר לרגליים השבורות הוא של המוזיאון ("כנראה"), והקשר הקבורה לבדו אינו משחזר את מלוא המשמעות הדתית או את הטקס שבו השתתף הפסלון. מקור 1.

למה "ויליאם"

הכינוי מודרני. לפי המוזיאון, הוא הופיע לראשונה ב־1931 בסיפור שפורסם במגזין ההומור הבריטי Punch, על משפחה שמתייעצת, כמו באורקל, בהדפס צבעוני של ההיפופוטם של המטרופוליטן, שהיא מכנה "ויליאם". המוזיאון פרסם את הסיפור מחדש באותה שנה בעלון שלו, והשם נקלט. מקור 1.

שיוך לתקופה

הרשומה נוקבת בשם התקופה, "הממלכה התיכונה", ובשושלת 12. האתר מאמץ למצרים את ציר הזמן של המטרופוליטן, שבו הממלכה התיכונה היא בקירוב 2030 עד 1640 לפנה״ס; לכן הפסלון משויך לממלכה התיכונה לפי שם התקופה ברשומה, והטווח שלו, 1961 עד 1878, נמצא כולו בתוכה. התאריך הוא תאריך הפסלון לפי הקטלוג; הרשומה אינה נותנת תאריך נפרד להנחתו בקבר. באתר, גם דגם המאפייה ומבשלת הבירה מקבר מכתרע הוא דגם של ייצור מזון מקבר של פקיד מאותה תקופה. מקורות 1, 2, 3.

איפה היום

מוחזק במוזיאון המטרופוליטן לאמנות, רשומה 17.9.1, "Gift of Edward S. Harkness, 1917". ב־24.10.2026 הרשומה ציינה "On view at The Met Fifth Avenue in Gallery 111". מקור 1.