מדריך לתקופה · מצרים

התקופה הנאוליתית במצרים: בין ביות לדיג

ציר הזמן של המטרופוליטן מתארך את התרבויות הנאוליתיות של מצרים לבקירוב 7000 עד 4500 לפנה״ס: יישובי קבע, צמחים ובעלי חיים מבויתים, ולצדם ציד ודיג. בפיום נמשכת התרבות הנאוליתית, לפי UCL, עד בקירוב 4000 לפנה״ס.

בקירוב 7000 עד 4500 לפנה״ס

לנוע בין התקופות

מקומה בציר של מצרים

הסכמה כולה, עם התקופה הזאת מסומנת; התקופות שלפניה ואחריה הן השכנות בשורה. הגבולות לפי המקורות ולא בקנה מידה.

כל התקופות ותתי־התקופות
  1. התקופה הנאוליתית במצרים7,000-4,500 לפנה״ס
  2. התקופה הקדם־שושלתית במצרים4,500-3,100 לפנה״ס
  3. התקופה השושלתית הקדומה במצרים3,100-2,649 לפנה״ס
  4. הממלכה הקדומה במצרים2,649-2,150 לפנה״ס
  5. תקופת הביניים הראשונה במצרים2,150-2,030 לפנה״ס
  6. הממלכה התיכונה במצרים2,030-1,640 לפנה״ס
  7. תקופת הביניים השנייה במצרים1,640-1,550 לפנה״ס
  8. הממלכה החדשה במצרים1,550-1,070 לפנה״ס
  9. תקופת הביניים השלישית במצרים1,070-712 לפנה״ס
  10. התקופה המאוחרת במצרים712-332 לפנה״ס
  11. התקופה המקדונית והתלמית במצרים332-30 לפנה״ס
  12. השלטון הרומי במצרים30 לפנה״ס - 330 לספירה
  13. השלטון הביזנטי במצרים330-641 לספירה
  14. התקופה המוסלמית הקדומה במצרים641-969 לספירה
  15. התקופה הפאטימית במצרים969-1,171 לספירה
  16. התקופה האיובית במצרים1,171-1,252 לספירה
  17. התקופה הממלוכית במצרים1,250-1,517 לספירה

המסגרת

בציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 8000 עד 2000 לפנה״ס, "התרבויות הנאוליתיות" מתוארכות לבקירוב 7000 עד 4500 לפנה״ס. לפי אותו עמוד, לתקופה הזו שייכים יישובי הקבע המוקדמים ביותר, הניכרים משרידי בקתות, מוקדים, אסמים וכלי אבן נייחים לטחינת דגנים. האנשים כבר ניצלו צמחים ובעלי חיים מבויתים, אבל עצמות בעלי החיים מראות שציד עופות, ציד קטן ודיג נשארו חשובים לכלכלה; לצד כלי האבן השתמשו גם בכלי עצם ובכלי חרס. האתר מאמץ למצרים את חלוקת התקופות של ציר הזמן הזה, מן הנאוליתית ועד הממלכה התיכונה, כי הוא מציע רצף אחד ועקבי לכל התקופה, ורשומות המוזיאון שבאתר משתמשות באותם שמות תקופות. מקור 1.

גבולות וחפיפות

הגבול העליון, 4500 לפנה״ס, הוא תחילת התקופה הקדם־שושלתית באותו מקור. מדריך Digital Egypt של UCL מתארך את אתרי הנאוליתית של הפיום לבקירוב 5200 עד 4000 לפנה״ס, ולכן כחמש מאות שנה מן הטווח הזה נופלות כבר בתקופה הקדם־שושלתית של האתר. הטווח אינו נקצץ: הפיום נשאר בתקופה הנאוליתית, כי כך המקור מגדיר אותו, והחפיפה מצוינת במפורש. גם מרימדה בני סלאמה חוצה את הגבול: המטרופוליטן מזכיר אותה בפרק הנאוליתי וגם בפרק התקופה הבדארית (בקירוב 4500 עד 3800 לפנה״ס). לפני 7000 לפנה״ס מונה אותו ציר זמן את התרבויות הפלאוליתיות (בקירוב 500,000 עד 7000 לפנה״ס), שאין להן עמוד באתר. מקורות 1, 2.

באתר

שני מאמרים משויכים לתקופה. "הנאוליתית של הפיום: מה פירוש 'נאוליתית מלאה'" בוחן מה מתועד באתרי חוף האגם, כמעט בלי שרידי מבנים אבל עם כ־248 "חורי אש" ואסמי תבואה רבים, ומה המקור אינו מגדיר. "מרימדה בני סלאמה: פני אדם מן הדלתא" עוסק בייצוג פני אדם שהמטרופוליטן מכנה הדוגמה הקדומה ביותר הידועה לפיסול ממצרים העתיקה, באתר שמשויך גם לתקופה הקדם־שושלתית. חפצים מוזיאליים מתוארכים מן התקופה עדיין אין באתר. מקורות 2, 1.

מקור

מקורות לקריאה נוספת

המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.

  1. 1 Egypt, 8000-2000 B.C. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)

    The Metropolitan Museum of Art · 2000 · נבדק:

  2. 2 Fayum Neolithic

    University College London (Digital Egypt) · נבדק:

כלי קריאה, נגישות ופרטיות

התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.