המסגרת
בציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 8000 עד 2000 לפנה״ס, "התרבויות הנאוליתיות" מתוארכות לבקירוב 7000 עד 4500 לפנה״ס. לפי אותו עמוד, לתקופה הזו שייכים יישובי הקבע המוקדמים ביותר, הניכרים משרידי בקתות, מוקדים, אסמים וכלי אבן נייחים לטחינת דגנים. האנשים כבר ניצלו צמחים ובעלי חיים מבויתים, אבל עצמות בעלי החיים מראות שציד עופות, ציד קטן ודיג נשארו חשובים לכלכלה; לצד כלי האבן השתמשו גם בכלי עצם ובכלי חרס. האתר מאמץ למצרים את חלוקת התקופות של ציר הזמן הזה, מן הנאוליתית ועד הממלכה התיכונה, כי הוא מציע רצף אחד ועקבי לכל התקופה, ורשומות המוזיאון שבאתר משתמשות באותם שמות תקופות. מקור 1.
גבולות וחפיפות
הגבול העליון, 4500 לפנה״ס, הוא תחילת התקופה הקדם־שושלתית באותו מקור. מדריך Digital Egypt של UCL מתארך את אתרי הנאוליתית של הפיום לבקירוב 5200 עד 4000 לפנה״ס, ולכן כחמש מאות שנה מן הטווח הזה נופלות כבר בתקופה הקדם־שושלתית של האתר. הטווח אינו נקצץ: הפיום נשאר בתקופה הנאוליתית, כי כך המקור מגדיר אותו, והחפיפה מצוינת במפורש. גם מרימדה בני סלאמה חוצה את הגבול: המטרופוליטן מזכיר אותה בפרק הנאוליתי וגם בפרק התקופה הבדארית (בקירוב 4500 עד 3800 לפנה״ס). לפני 7000 לפנה״ס מונה אותו ציר זמן את התרבויות הפלאוליתיות (בקירוב 500,000 עד 7000 לפנה״ס), שאין להן עמוד באתר. מקורות 1, 2.
באתר
שני מאמרים משויכים לתקופה. "הנאוליתית של הפיום: מה פירוש 'נאוליתית מלאה'" בוחן מה מתועד באתרי חוף האגם, כמעט בלי שרידי מבנים אבל עם כ־248 "חורי אש" ואסמי תבואה רבים, ומה המקור אינו מגדיר. "מרימדה בני סלאמה: פני אדם מן הדלתא" עוסק בייצוג פני אדם שהמטרופוליטן מכנה הדוגמה הקדומה ביותר הידועה לפיסול ממצרים העתיקה, באתר שמשויך גם לתקופה הקדם־שושלתית. חפצים מוזיאליים מתוארכים מן התקופה עדיין אין באתר. מקורות 2, 1.