התקופה המוסלמית הקדומה במצרים: שישה שלטונות בשלוש מאות שנה

המסגרת

בפס הזמן של עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 500 עד 1000 לספירה, השנים 641 עד 969 בנויות משישה קטעים: שלטון הח'ליפים הישרים (641 עד 661), שלטון אומיי (661 עד 750), שלטון עבאסי (750 עד 868), השושלת הטולונית (868 עד 905), שוב שלטון עבאסי (905 עד 935) והשושלת האח'שידית (935 עד 969). לפי אירועי התקופה, עד 868 מינו את מושלי מצרים הח'ליפים שעמדו בראש השלטון האסלאמי באל־מדינה, בדמשק, ומאוחר יותר בבגדאד; הטולונים ניתקו מן הח'ליפות העבאסית והיו, לפי המקור, השושלת האסלאמית העצמאית הראשונה ששלטה במצרים. האתר מאחד את ששת הקטעים לעמוד אחד ומציין בכל פריט את הקטע שלו. מקור 1.

גבולות וחפיפות

הגבול של 641 הוא גבול של פס הזמן, לא תאריך של אירוע אחד. אותו עמוד מתארך את כיבוש מצרים בידי הצבאות הערביים ל־639 עד 642, כך שהכיבוש מתחיל עוד בקטע הביזנטי האחרון (629 עד 641) ומסתיים אחרי תחילת התקופה; עמוד התקופה הביזנטית של הלבנט באתר מציב את המעבר בסביבות 640. גם בתוך התקופה יש גבולות שתאריך אינו מכריע ביניהם: השיקום באבו מינא מתוארך לסביבות 750, השנה שבה פס הזמן עובר משלטון אומיי לשלטון עבאסי. מקור 1.

באתר

שלושה מאמרים משויכים לתקופה. "אל־פוסטאט: עיר חיל המצב שהפכה לחלק מקהיר" עוסק בעיר שנוסדה בזמן הכיבוש ובמסגד הקהילתי הראשון במצרים. "מסגד אבן טולון: השפעה עבאסית מעיראק בקהיר" בוחן כיצד המקורות מתארים קשר אדריכלי לעיראק בלי לטעון להעתקה. "אבו מינא: מקום עלייה לרגל בין שלטון ביזנטי לשלטון ערבי" מופיע גם כאן, בשל השיקום שמתוארך לסביבות 750; זהו אותו מאמר שבעמוד הביזנטי, לא פריט נוסף. מקור 1.