המסגרת
עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 1000 עד 1400 מסמן "סולטנות ממלוכית, 1250 עד 1517", ועמוד ההמשך לשנים 1400 עד 1600 מסמן "שלטון ממלוכי, 1250 עד 1517". דף "קהיר ההיסטורית" של אונסק״ו נותן אותו טווח למדינה הממלוכית ומבחין בין מונומנטים של הממלוכים הבחריים (1250 עד 1382) ושל הממלוכים הבורג'יים (1382 עד 1517). לפי אונסק״ו, בתקופה הזו התרחב המרקם העירוני של קהיר והקיף ערים מוקדמות יותר. מקורות 1, 2, 3.
גבולות וחפיפות
בתחילת התקופה, העמוד לשנים 1000 עד 1400 מתאר את עליית הסולטנות הממלוכית מתוך היחלשות הממלכות האיוביות בשנים 1250 עד 1260, בזמן שהפס האיובי נמשך עד 1252; באתר, השנים 1250 עד 1252 שייכות לשתי התקופות. בסופה, העמוד לשנים 1400 עד 1600 מתארך ל־1516 עד 1517 את כיבוש סוריה ומצרים בידי צבאות עות'מאניים בפיקוד סלים, שהביא לקץ הסולטנות הממלוכית, ומתחיל את "השלטון העות'מאני" ב־1517. עמוד מצרים מסתיים לכן ב־1517, ואילו עמוד ימי הביניים של הלבנט באתר מסתיים ב־1516: כל עמוד בוחר שנה אחרת מתוך אותו אירוע דו־שנתי, ואין כאן מחלוקת על האירוע עצמו. מקורות 1, 2.
מה אומר המקור על החסות
בעמוד לשנים 1000 עד 1400 נכתב שהחסות האדריכלית הממלוכית התמקדה במוסדות ציבוריים ודתיים, ובהם מדרסות, מאוזוליאומים, צריחים ובמקרים מסוימים בתי חולים, ושמוסדות כאלה הבטיחו את הישרדות הונו של הפטרון והנציחו את שמו, ששניהם היו מאוימים בבעיות של ירושה ושל החרמת הון משפחתי. זהו הסבר כללי של המקור לתופעה; כל מבנה מסוים צריך ראיות משלו. מקור 1.
באתר
שלושה מאמרים משויכים לתקופה. "מכלול קלאוון: הון ושם בחסות הממלוכית" עוסק במכלול של 1283 עד 1285 ובשאלה מה ההסבר הכללי אומר על מקרה אחד. "מכלול סולטאן חסן: מפעל בנייה שהחל ב־1356" עוסק במבנה שהמקור נותן לו רק שנת התחלה, ושאונסק״ו מכנה מדרסה. "מכלול הקבורה של קאיטבאי: קבר סולטאני והעיר בימיו" עוסק במכלול של 1472 עד 1474 ובמה שהמקור אומר, ואינו אומר, על הקשר בין קבר סולטאני לבנייה בעיר. מקורות 1, 2, 3.