עיר ואתר · מצרים
אלכסנדריה: בירה הפונה לים התיכון
לפי ציר הזמן של המטרופוליטן, אלכסנדר הגדול בנה את אלכסנדריה כבירה חדשה "הפונה החוצה אל הים התיכון והעולם ההלניסטי". מה מלמד הניסוח הזה על בירה על חוף הים, ומה הוא אינו מלמד.
מדריך לתקופה · מצרים
השלטון הרומי במצרים: קיסרים כיורשי הפרעונים
ציר הזמן של המטרופוליטן מתארך את השלטון הרומי במצרים לבקירוב 30 לפנה״ס עד 330 לספירה. הקיסרים מציגים את עצמם כיורשי הפרעונים, ובמאה השנייה היוונית היא שפת המנהל.
בקירוב 30 לפנה״ס עד 330 לספירהלנוע בין התקופות
מקומה בציר של מצרים
הסכמה כולה, עם התקופה הזאת מסומנת; התקופות שלפניה ואחריה הן השכנות בשורה. הגבולות לפי המקורות ולא בקנה מידה.
- התקופה הנאוליתית במצרים7,000-4,500 לפנה״ס
- התקופה הקדם־שושלתית במצרים4,500-3,100 לפנה״ס
- התקופה השושלתית הקדומה במצרים3,100-2,649 לפנה״ס
- הממלכה הקדומה במצרים2,649-2,150 לפנה״ס
- תקופת הביניים הראשונה במצרים2,150-2,030 לפנה״ס
- הממלכה התיכונה במצרים2,030-1,640 לפנה״ס
- תקופת הביניים השנייה במצרים1,640-1,550 לפנה״ס
- הממלכה החדשה במצרים1,550-1,070 לפנה״ס
- תקופת הביניים השלישית במצרים1,070-712 לפנה״ס
- התקופה המאוחרת במצרים712-332 לפנה״ס
- התקופה המקדונית והתלמית במצרים332-30 לפנה״ס
- השלטון הרומי במצרים30 לפנה״ס - 330 לספירה
- השלטון הביזנטי במצרים330-641 לספירה
- התקופה המוסלמית הקדומה במצרים641-969 לספירה
- התקופה הפאטימית במצרים969-1,171 לספירה
- התקופה האיובית במצרים1,171-1,252 לספירה
- התקופה הממלוכית במצרים1,250-1,517 לספירה
המסגרת
בעמוד ציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 1 עד 500 לספירה, "השלטון הרומי" מתוארך "בקירוב 30 לפנה״ס עד 330 לספירה", ואחריו "השלטון הביזנטי", בקירוב 330 עד 641 לספירה. לפי העמוד, במאה הראשונה "בתוך מצרים הקיסרים הרומיים מציגים את עצמם כיורשי הפרעונים וממשיכים לבנות מקדשים בסגנון מצרי", ואלכסנדריה היא מוקד התרבות היוונית בים התיכון וצומת דרכי המסחר הרומיות. במאה השנייה הכתב ההירוגליפי והדמוטי משמשים רק בהקשר של המקדשים והכהונה, ו"היוונית היא שפת המנהל"; המקדשים הרומיים הגדולים האחרונים בסגנון הפרעוני המסורתי מתוארכים, לפי העמוד, לימי הקיסר אנטונינוס פיוס (138 עד 161 לספירה). מקור 1.
גבולות וחפיפות
הטווח 30 לפנה״ס עד 330 לספירה הוא מסגרת של שלטון, ומה שמתרחש בתוכו אינו מתחיל ונגמר איתו. בצד ההתחלה, לפי העמוד, במאה הראשונה "מסורת הקבורה המצרית העתיקה כמעט אינה משתנה, והמתים ממשיכים להיחנט", אף שאמנות הקבורה משלבת תסרוקות, לבוש, טכניקות וסגנונות אמנותיים יווניים־רומיים. בצד הסוף, דיוקנאות על תכריכים ממשיכים להיצבע באנטינואופוליס "אפילו אל תוך המאה הרביעית", המקדשים המצריים נסגרים ב־392 לספירה "בצו הקיסר הביזנטי", והכתובת ההירוגליפית האחרונה הידועה, מפילה, מתוארכת ל־394 לספירה. אלה תאריכים של תהליכים ולא של חילופי שלטון, ולכן הם מוצגים כאן כפי שהמקור מנסח אותם, בלי להצמיד אותם לקו של 330. מקור 1.
באתר
"קרניס: שלוש שכבות של עיירה יוונית־רומית" מוסיף את קנה המידה של עיירה אחת: בתים, בדים, זכוכית ומטבעות, ששכבותיהם תוארכו בעזרת פפירוסים, אוסטרקונים, מטבעות וקרמיקה, ובהם שכבה עליונה מן המאות הרביעית והחמישית שחוצה את הקו של 330. "דיוקנאות הלוח במצרים הרומית: שיא וסוף" קורא את שלושת התאריכים שהעמוד נותן לסוגה, ואת מה שאינו נאמר עליה. "אלכסנדריה: בירה הפונה לים התיכון" מסתיים בעיר של המאות הראשונות לספירה, כפי שעמוד זה מתאר אותה.
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
- 1
Egypt, 1-500 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)
The Metropolitan Museum of Art · נבדק: