אתר · מצרים · 3 דקות קריאה בקירוב

מרימדה בני סלאמה: פני אדם מן הדלתא

ציר הזמן של המטרופוליטן כותב שייצוג של פני אדם ממרימדה בני סלאמה שבדלתא הוא "הדוגמה הקדומה ביותר הידועה לפיסול ממצרים העתיקה". מה המשפט מלמד, ומה חסר בו כדי לדבר על הדמות עצמה.

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקור אומר

בפרק האירועים של התקופה הנאוליתית (בקירוב 7000 עד 4500 לפנה״ס) בציר הזמן של המטרופוליטן למצרים נכתב שבאתר מרימדה בני סלאמה שבדלתא, "ייצוג של פני אדם הוא הדוגמה הקדומה ביותר הידועה לפיסול ממצרים העתיקה". באותו פרק מתאר המקור את התקופה כזמן שאליו שייכים "יישובי הקבע המוקדמים ביותר", הניכרים משרידי בקתות, מוקדים, אסמים וכלי אבן נייחים לטחינת דגנים, ומוסיף שלצד כלי האבן השתמשו כעת גם בכלי עצם ובכלי חרס. מקור 1.

אתר שחוצה תקופות

מרימדה מופיעה באותו מקור פעם נוספת, בפרק התקופה הבדארית (בקירוב 4500 עד 3800 לפנה״ס): רוב האתרים של אותה תקופה הם בתי קברות במדבר הנמוך של עמק הנילוס, אבל אתר מרימדה בני סלאמה שבדלתא הוא "הגדול ביותר הידוע במצרים" מאותו זמן. מדריך Digital Egypt של UCL מוסיף שהנאוליתית של הפיום, המתוארכת שם לבקירוב 5200 עד 4000 לפנה״ס, בת זמנה של התרבות הנאוליתית של מרימדה וקשורה אליה במובנים רבים. לכן המאמר משויך לשתי תקופות באתר: לנאוליתית, שבה המקור ממקם את ייצוג הפנים, ולקדם־שושלתית, שבשלבה הראשון הוא מציין את מרימדה כאתר הגדול ביותר הידוע. מקורות 1, 2.

מה המשפט אינו אומר

המקור נותן תיאור ותואר, ולא יותר. הוא אינו מציין את חומר הייצוג, את מידותיו, היכן באתר נמצא או באיזו שכבה; מקומו בפרק הנאוליתי הוא התיארוך היחיד שהמקור נותן, וזהו תאריך הפרק כולו, בקירוב 7000 עד 4500 לפנה״ס, ולא תאריך של הממצא. "הקדומה ביותר הידועה" היא טענה של המקור, והמילה "הידועה" חשובה: היא מתארת את מצב הידע, ואינה קובעת שלא נוצרו דמויות קדומות יותר. מקור 1.

ייצוג אנושי ושאלת הפירוש

השאלה מה מלמד ייצוג אנושי קדום, למשל על אמונה, על זהות או על טקס, אינה נענית במקורות שנקראו. כדי לדון בה צריך לדעת היכן בדיוק נמצא הייצוג: בבית, בבור, בקבר או במילוי, ליד אילו חפצים ובאיזה שלב של האתר. עד שייקרא פרסום החפירה, אפשר לומר רק שהמטרופוליטן ממקם ייצוג של פני אדם ממרימדה בתקופה הנאוליתית ורואה בו את הדוגמה הקדומה ביותר הידועה לפיסול ממצרים העתיקה. מקור 1.

היקף העיון: עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 8000 עד 2000 לפנה״ס והדף "Fayum Neolithic" במדריך Digital Egypt של UCL נקראו ב־24.10.2026. פרסומי החפירה של מרימדה ורשומה מוזיאלית של הייצוג עצמו לא נקראו, ולכן אין כאן תיאור פיזי שלו, לא תאריך משלו ולא מקום הימצאו היום.

מקור

מקורות לקריאה נוספת

המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.

  1. 1 Egypt, 8000-2000 B.C. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)

    The Metropolitan Museum of Art · 2000 · נבדק:

  2. 2 Fayum Neolithic

    University College London (Digital Egypt) · נבדק:

להמשיך מכאן

להמשיך בעקבות הממצא

כל כרטיס נובע מקשר מתועד או מהפניה עריכתית. שורת הסיבה מסבירה את הקשר.

מדריך Digital Egypt של יוניברסיטי קולג' לונדון (UCL) מכנה את הנאוליתית של הפיום "התרבות הנאוליתית המלאה הקדומה ביותר שמתועדת בוודאות במצרים" ומתארך את אתריה לבקירוב 5200 עד 4000 לפנה״ס. מה עומד מאחורי ההגדרה, ומה המקור אינו אומר.

3 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

רוב האתרים המוכרים מן התקופה הבדארית (בקירוב 4500 עד 3800 לפנה״ס) הם בתי קברות במדבר הנמוך. לפי ציר הזמן של המטרופוליטן הם חושפים "תוכנית קבורה" מסודרת, ומה שהמקור אינו מסיק מהם חשוב לא פחות.

2 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

מדריך שיטה · ממצא ופרשנות

איך לקרוא מחקר ארכיאולוגי

מסלול קריאה שימושי: מן השאלה אל הראיות, ומן הראיות אל הפרשנות. לא חייבים להכיר כל מונח כדי להתחיל לקרוא היטב.

4 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

כלי קריאה, נגישות ופרטיות

התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.