בתי הקברות הבדאריים: קבורה לפני השושלות

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקור אומר

בציר הזמן של המטרופוליטן התקופה הבדארית היא השלב הראשון של התקופה הקדם־שושלתית, בקירוב 4500 עד 3800 לפנה״ס. היא קרויה על שם אתרים בעמק הנילוס במצרים התיכונה, בסביבת העיירה המודרנית בדארי. לפי המקור, רוב האתרים של התקופה הם בתי קברות במדבר הנמוך של עמק הנילוס עצמו; האתר הגדול ביותר הידוע מאותו זמן, לעומת זאת, הוא מרימדה בני סלאמה שבדלתא, שלה מוקדש מאמר נפרד. מקור 1.

תוכנית קבורה

המקור כותב שבתי הקברות הבדאריים הרבים חושפים "תוכנית קבורה" מסודרת, הכוללת בניית קבר, השכבת הגוף וציוד המת בחפצים לחיים שאחרי המוות. חפצי הקבורה הנפוצים ביותר הם קערות עשויות היטב מחימר הנילוס, בצבע חום או אדום. לעתים מכילים הקברים תכשיטים, ובהם, לפי המקור, חרוזי האבן המזוגגת הקדומים ביותר, ולפעמים גם דמויות אדם קטנות משנהב. מקור 1.

מה הקבורה מלמדת על החברה

המקור אינו מסיק מן הקברים הבדאריים דבר על מעמד או על שלטון. מסקנות כאלה הוא מציג רק לשלבים מאוחרים יותר: בנקאדה I תוכנית הקבורה נמשכת, עם יותר כלי חרס בקברים; ובנקאדה II (בקירוב 3650 עד 3300 לפנה״ס) הוא מזהה "שינוי משמעותי בארגון החברתי" לפי גודל האתרים, סידורם ותוכן הקברים, וכותב שלחלק מבני החברה הייתה כנראה גישה לעושר רב יותר, שאפשר להם לבנות קברים מפוארים יותר. בתקופה הבדארית, אם כן, הקבורה מראה מנהג משותף ומושקע: קבר שנבנה, גוף שהושכב בתנוחה מכוונת וציוד לחיים שאחרי המוות. הבדלים בין קברים בתקופה הזו המקור אינו מתאר. מקור 1.

מה אי אפשר לומר

המקור אינו מונה את בתי הקברות בשמם, אינו נותן מספרי קברים ואינו אומר כמה מן הקברים הכילו תכשיטים או דמויות שנהב, אלא רק "לעתים" ו"לפעמים". הוא גם אינו מבחין בין קבורת גברים, נשים וילדים. לכן השאלה מה מלמדת הקבורה על החברה שלפני השושלות נענית כאן רק בחלקה: היא מראה מנהג קבורה מגובש, אבל מי שמבקש לטעון על מבנה החברה הבדארית צריך את פרסומי החפירה של בתי הקברות עצמם. מקור 1.

היקף העיון: עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן למצרים בשנים 8000 עד 2000 לפנה״ס נקרא ב־24.10.2026. דוחות החפירה של בתי הקברות הבדאריים לא נקראו, ולכן אין כאן שמות של בתי קברות, ספירות של קברים או תיאור של קבר מסוים.