אדריכלות · מסופוטמיה · 3 דקות קריאה בקירוב

טאק כסרא בקטסיפון: הקשת הסאסאנית שעודה עומדת

לפי הסמיתסוניאן, טאק כסרא היא הדוגמה העומדת הטובה ביותר לקשת הסאסאנית המונומנטלית ואחת הקשתות הגדולות בעולם. מה עוד נשאר מאדריכלות סאסאנית, ולמה כל כך מעט.

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקור אומר

דף התערוכה "The Sasanians: Cities & Architecture" של המוזיאון הלאומי לאמנות אסיה בסמיתסוניאן, חלק מהתערוכה על צלחת שאפור, מתאר את קטסיפון כ"בירה חשובה נוספת" של הסאסאנים, שנבנתה ליד בגדאד של היום "על אתר של ערים פרתיות וסלאוקיות קודמות". לפי הדף, טאק כסרא המפורסמת שלה ("קשת כוסרו") היא "לא רק הדוגמה העומדת הטובה ביותר לקשת הסאסאנית המונומנטלית (איוואן)" אלא "גם אחת הקשתות הגדולות בעולם". במקום אחר בדף היא מתוארת כארמון המלכותי בקטסיפון, "ליד מרכז האימפריה הפרסית". מקור 1.

למה נשאר מעט

הדף מסביר: "מבנים שנבנו מלבני בוץ התפוררו עם הזמן", והבניינים שנותרו "מעידים על תוכנית אדריכלית גדולה ומקורית לערים הסאסאניות". כדוגמה נוספת הוא מביא את פירוזאבאד, לפי הדף העיר הסאסאנית הראשונה הידועה, שבנה ארדשיר (מלך בשנים 224 עד 241 לספירה): תוכניתה העגולה המיוחדת, מוקד האימפריה, "שימשה כנראה מטרה סמלית וגם מעשית", וארמון ארדשיר הראשון בה הוא דוגמה חשובה לאדריכלות סאסאנית. פירוזאבאד מובאת כאן רק כהשוואה של המקור, לא כחלק מקטסיפון. מקור 1.

האיוואן והחפירות

המילה "איוואן" מחברת את המקור הזה לציר הזמן של המטרופוליטן: לפי ציר הזמן, הפרתים פיתחו את האיוואן, אולם מקומר הפתוח בחזיתו, ויורשיו של ארדשיר הקימו בקטסיפון את מרכזם המנהלי והכלכלי. רשומת המטרופוליטן של חלון הטיח מקטסיפון מונה את הארמון הראשי (טאק כסרא) בין המקומות שנחפרו באזור קטסיפון, שבו ערכה משלחת בחסות החברה המזרחית הגרמנית חפירות שיטתיות ב־1928 עד 1929. מקורות 2, 3.

תיארוך ומה אפשר לומר

המאמר משויך לתקופה הסאסאנית במסופוטמיה (224 עד 636/37 לספירה לפי ציר הזמן של המטרופוליטן) משום שהמקור מכנה את הקשת סאסאנית. זהו שיוך לפי שושלת וסגנון, לא תאריך בנייה: אף אחד מהמקורות שנקראו אינו נותן לטאק כסרא שנה או מאה, מידות או שם של מלך שבנה אותה, מלבד השם "קשת כוסרו", ולכן אי אפשר למקם אותה בתוך ארבע מאות השנים של התקופה. גם העובדה שקטסיפון נבנתה על אתר של ערים פרתיות וסלאוקיות קודמות אינה מתארכת את הקשת; היא מציבה את קטסיפון ברצף ארוך יותר של ערים, ולפי ציר הזמן הפרתים כבר הקימו בה את בירתם, מעבר לנהר מסלאוקיה. "הטובה ביותר" ו"מהגדולות בעולם" הן הערכות של המקור, בלי מידות. מקורות 1, 2, 4.

היקף העיון: דף התערוכה של הסמיתסוניאן על ערים ואדריכלות סאסאניות נקרא ב־24.10.2026, וכן עמודי ציר הזמן של המטרופוליטן לשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה ו־1 עד 500 לספירה ורשומת המטרופוליטן של החלון מקטסיפון. דוחות חפירה מקטסיפון, סקרים אדריכליים של הקשת ומקורות על מצבה היום לא נקראו, ולכן אין כאן מידות, תאריך בנייה או תיאור של מצב השימור.

חפצים

חפצים שהמאמר דן בהם

מקור

מקורות לקריאה נוספת

המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.

  1. 1 The Sasanians: Cities & Architecture - Smithsonian's National Museum of Asian Art

    Smithsonian's National Museum of Asian Art · נבדק:

  2. 2 Mesopotamia, 1-500 A.D. | Chronology | Heilbrunn Timeline of Art History | The Metropolitan Museum of Art

    The Metropolitan Museum of Art · נבדק:

  3. 3 Window roundel, collection record 32.150.1

    The Metropolitan Museum of Art · נבדק:

  4. 4 Mesopotamia, 1000 B.C.-1 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, Chronology)

    The Metropolitan Museum of Art · נבדק:

להמשיך מכאן

להמשיך בעקבות הממצא

כל כרטיס נובע מקשר מתועד או מהפניה עריכתית. שורת הסיבה מסבירה את הקשר.

חפץ

חלון עגול מטיח מקטסיפון

חלון בצורת גלגל, עשוי טיח ומעוטר בצד אחד בלבד, שנחפר שבור לחלקים בבית מעאריד׳ II באזור קטסיפון. המוזיאון מתארך אותו למאה ה־6 לספירה בקירוב ורואה בו עדות לחילופי רעיונות אמנותיים בין מסופוטמיה למזרח הים התיכון.

בקירוב המאה ה־6 לספירה

חפץ שהמאמר דן בו.

מסגרת טקסט במקום צילום

טיח (Stucco)62.2 ס״מ (24 1/2 אינץ'); 80 ליברות (lb.)

למקור תמונה ברישיון פתוח; היא עדיין אינה מובאת כאן

אונסק״ו מונה בעיר אשור יותר מ־1,000 קבורות מהתקופה הפרתית, וציר הזמן של המטרופוליטן מייחס לארמון שבה את הדוגמה הקדומה ביותר לארבעה איוואנים סביב חצר. מה שני המקורות מראים על אשור הפרתית, ובמה הם חלוקים.

3 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

לפי מוזיאון קלסי, העיר "קמה, שגשגה ודעכה" בין 307 לפנה״ס ל־215 לספירה, והחפירות של 1927 עד 1937 חילקו אותה לארבע שכבות. השכבות מראות עיר שנוסדה כבירה סלאוקית והמשיכה לחיות תחת שלטון פרתי.

3 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

כלי קריאה, נגישות ופרטיות

התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.