עיר ואתר · אנטוליה · 3 דקות קריאה בקירוב
גורדיון: מה נשאר מבירת פריגיה
בגורדיון שבמרכז טורקיה, לפי מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו, נשתמרו מכלול שער מבוצר מתקופת הברזל, רצפות פסיפס צבעוניות ותלוליות קבורה. מה מתוארך, לפי מי, ומה נשאר פתוח.
ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.
מה המקור אומר
מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו מתאר את גורדיון, כ־90 קילומטרים דרומית־מערבית לאנקרה שבמרכז טורקיה, כיישוב עתיק רב־שכבתי שכולל את שרידי הבירה העתיקה של פריגיה, "ממלכה עצמאית מתקופת הברזל". לפי העמוד, רכיבי האתר העיקריים הם תל המצודה, העיר התחתונה, העיר החיצונית והביצורים, וכמה תלוליות קבורה עם הנוף שסביבן. אונסק״ו מציג את האתר כמפתח להבנת הציוויליזציה הפריגית, שלדבריו הצטיינה בבנייה בעץ, בגילוף עץ ובעבודת מתכת. מקור 1.
שער, פסיפס ותא קבורה
שניים מן הרכיבים מקבלים בעמוד תאריך. על הכניסה למצודה הפריגית נאמר שיש בה מכלול השער המבוצר "השמור ביותר" מתקופת הברזל, ולצד המילים "תקופת הברזל" מופיע בסוגריים "המאות ה־10 עד ה־8 לפנה״ס". הגדולה בתלוליות, "תלולית מידאס" (Tumulus MM), מתנשאת לגובה 53 מטרים, ותא הקבורה שבתוכה מתואר כ"מבנה העץ העומד העתיק ביותר הידוע בעולם", בקירוב 740 לפנה״ס. על מבני העילית שבתוך המצודה נאמר שיש בהם רצפות הפסיפס הצבעוניות הקדומות ביותר הידועות, אך לפסיפסים אין בעמוד תאריך משלהם. "השמור ביותר", "הקדומות ביותר" ו"העתיק ביותר" הם ניסוחיו של אונסק״ו. מקור 1.
שני מקורות, שתי מסגרות
ציר הזמן של המטרופוליטן לאנטוליה ולקווקז בשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה רושם את "הממלכה הפריגית" בשנים 800 עד 700 לפנה״ס בקירוב. בערך שכותרתו "בקירוב 730 עד ?696 לפנה״ס" (סימן השאלה במקור) נכתב שהמלך מידאס שלט בממלכת פריגיה, שהשתרעה על כל מרכז אנטוליה ומערבה, ושבירתה הייתה גורדיון. עושר הממלכה מוסבר שם במיקומה בצומת של דרכי מסחר רבות, וקבורות המלכים העשירות מתוארות בתאי עץ מתחת לתלוליות עפר גדולות. טווח התאריכים של מכלול השער לפי אונסק״ו מתחיל אפוא לפני הטווח שהמטרופוליטן נותן לממלכה. שני הטווחים נופלים בתוך תקופת הברזל באנטוליה כפי שהיא מוגדרת באתר, בקירוב 1200 עד 550 לפנה״ס, ולכן המאמר משויך לתקופה הזאת בלבד. מקורות 1, 2.
מה המקורות אינם קובעים
השם "תלולית מידאס" אינו זיהוי של הקבור. העמוד של אונסק״ו אינו אומר מי נקבר בתא, והתאריך שהוא נותן לתא, בקירוב 740 לפנה״ס, מוקדם מתחילת הטווח שבו המטרופוליטן ממקם את שלטון מידאס. על סמך שני המקורות האלה בלבד, שם התלולית אינו מספיק כדי לקבוע מי נקבר בה. העמוד גם אינו מתאר את סוף הבירה או שלבים מאוחרים יותר באתר, אינו עוסק בכתובות או בשפה הפריגית, ואינו נותן מידות מלבד גובה התלולית הגדולה. הוא מציין ששבעים שנות חפירה ומחקר חשפו שרידים רבים ומגוונים, אך אינו מונה את החופרים. מקורות 1, 2.
היקף העיון: עמוד גורדיון באתר מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו ועמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאנטוליה ולקווקז בשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה נקראו ב־24.10.2026. פרסומי החפירה בגורדיון לא נקראו, ולכן אין כאן תוכניות, שכבות, תאריכי מעבדה או ממצאים מן החפירה עצמה.
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
- 1
Gordion - UNESCO World Heritage Centre
UNESCO World Heritage Centre · נבדק:
- 2
Anatolia and the Caucasus (Asia Minor), 1000 B.C.-1 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)
The Metropolitan Museum of Art · נבדק:
