מסג׳ד־י ג׳אמע באספהאן: השלב הסלג׳וקי

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מסגד של שתים עשרה מאות שנה

אונסק״ו (נרשם ב־2012) מתאר את מסג׳ד־י ג׳אמע ("מסגד יום השישי") שבמרכז ההיסטורי של אספהאן כהמחשה להתפתחות אדריכלות המסגד לאורך שתים עשרה מאות שנה, החל ב־841 לספירה. המכלול משתרע על יותר מ־20,000 מ״ר, ולפי הדף הוא מציג רצף של סגנונות בנייה ועיטור מתקופות שונות באדריכלות האסלאמית האיראנית, בעיקר מהתקופות העבאסית, הבויהית, הסלג׳וקית, האילח׳אנית, המוזפרית, הטימורית והספווית. מקור 1.

לפני הסלג׳וקים

ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 500 עד 1000 נוקב באספהאן פעמיים: בין מסגדי הקהילה בסגנון העבאסי ששרדו (בפרק "בקירוב 750 עד 900"), ובין המסגדים המעטים ששרדו מתקופה שבה נבנו מסגדי קהילה חדשים וישנים חודשו והורחבו, עם הציון "הרחבה בויהית, 985 עד 1040" (בפרק "בקירוב 900 עד 1000"). הסלג׳וקים, במילים אחרות, הוסיפו למבנה שכבר היו לו לפחות שני שלבים מתועדים. מקור 2.

מה הוסיפו הסלג׳וקים

לפי אונסק״ו, ההרחבה הסלג׳וקית הכניסה את ארבעת האיוואנים (צ׳האר איוואן) סביב החצר ושתי כיפות יוצאות דופן, ואחריה נעשה המסגד אב טיפוס לסגנון אדריכלי אסלאמי ייחודי; במקום אחר הדף נוקב ב"כיפות מלכ אל־מולכ ותאג׳ אל־מולכ". ציר הזמן של המטרופוליטן לשנים 1000 עד 1400, בפרק "בקירוב 1073 עד 1092", נוקב במזמיני התוספות: ניזאם אל־מולכ (המטרופוליטן נותן לו את השנים 1063 עד 1092) ותאג׳ אל־מולכ, שני פקידים סלג׳וקים, עבור הסולטן מלכשאה (מלך 1072 עד 1092) ואשתו תרכאן ח׳אתון, ומכנה את המסגד שעבר שינוי "המונומנט הסלג׳וקי המהולל והמשפיע ביותר". מקורות 1, 3.

"ראשון" לפי מי

שתי טענות של "ראשון" בדף של אונסק״ו הן הערכות של אונסק״ו עצמו: שכיפת ניזאם אל־מולכ היא "מבנה הכיפה הצלעית הראשון בעל קליפה כפולה באימפריה האסלאמית", ושהמסגד הוא הבניין האסלאמי הראשון שהתאים את מתווה החצר בעלת ארבעת האיוואנים של ארמונות סאסאניים לאדריכלות הדתית (בסעיף אחר הדף מנסח זאת "מתווה ארבע החצרות"). כאן הן מובאות כהערכת המקור, לא כממצא שהאתר בדק. דף אונסק״ו על סולטאניה מכנה את כיפת המאוזוליאום שם, מ־1302 עד 1312, "הדוגמה הקדומה ביותר ששרדה לכיפה בעלת קליפה כפולה באיראן"; טענה אחת עוסקת בכיפה צלעית באימפריה האסלאמית והשנייה בכיפה בעלת קליפה כפולה באיראן, והדפים אינם מיישבים ביניהן. בחלקים שנקראו, אף מקור אינו מתארך כל איוואן וכל כיפה בנפרד. מקורות 1, 4.

היקף העיון: דף מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו על מסג׳ד־י ג׳אמע באספהאן, עמודי ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 500 עד 1000 ו־1000 עד 1400 לספירה, ולצורך השוואה דף אונסק״ו על סולטאניה, נקראו ב־24.10.2026. מחקרי בנייה, כתובות ותוכניות של המסגד לא נקראו, ולכן אין כאן מידות מעבר לשטח הכולל ואין תוכנית לפי שלבים.