קיסונרגה־מילותקיה: בארות של הנאוליתית הקדם־קרמית

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה מונה הסקירה

דף המסמך באתר ancientcyprus.com שמסכם את סקירתה של לואיז סטיל, "Archaeology in Cyprus 1997-2002" (2003), מונה ברשימת החפירות את "חפירת אדינבורו של הבארות מן הנאוליתית הקדם־קרמית" בקיסונרגה־מילותקיה, בשנים 1994 עד 1996, וברשימת המקומות את "בארות ויישוב מן הנאוליתית המוקדמת" באותו מקום. לפי סיכום הדף, סטיל מדווחת שתגליות בפרקליסיה־שילורוקמבוס ובקיסונרגה־מילותקיה ממקמות את היישוב הנאוליתי בקפריסין באמצע האלף ה־9 לפנה״ס ובסופו, בד בבד עם הביות ביבשת. מקור 1.

מה אומרת מחלקת העתיקות

לפי דף מחלקת העתיקות של קפריסין על מוזיאון פאפוס, הבארות מתוארכות לאלף ה־9 לפנה״ס ונחשבות מן הקדומות בעולם. זו קביעה של המוזיאון, מתוך דף תצוגה ולא מתוך דוח חפירה, והעמוד מייחס אותה לו. מקור 2.

שני תאריכים קרובים

מחלקת העתיקות מתארכת את הבארות עצמן לאלף ה־9 לפנה״ס, והסקירה מתארכת את היישוב הנאוליתי במקום לאמצע האלף ה־9 ולסופו; התאריך של הסקירה מתייחס ליישוב, לא לבארות דווקא. שניהם נופלים בתוך הנאוליתית הקדם־קרמית של לוח מחלקת העתיקות, מן האלף ה־10 עד האלף ה־6 לפנה״ס, ולכן המאמר משויך לתקופה הזו, לשלב המוקדם שלה. להשוואה, אונסק״ו מציב את היישוב האנושי הראשון באי בידי חקלאים "בסביבות תחילת האלף ה־9". מקורות 2, 1, 3, 4.

מה אי אפשר לומר על המים

השאלה איך השיגו המתיישבים הראשונים מים מקבלת כאן תשובה חלקית: במקום נחפרו בארות, והן מתוארכות לאלף ה־9 לפנה״ס. הדפים שנקראו אינם מוסרים את מספר הבארות, את עומקן, את אופן חפירתן או את תכולתן, ואינם אומרים אם שימשו לאספקת המים היומיומית של היישוב. גם הקביעה שהן מן הקדומות בעולם אינה ניתנת לבדיקה כאן, משום שהיא דורשת השוואה לבארות מתוארכות במקומות אחרים, מתוך פרסומים שלא נקראו.

היקף העיון: דף המסמך באתר ancientcyprus.com על סקירתה של סטיל ודף אונסק״ו על ח'ירוקיטיה נקראו ב־24.10.2026. עמודי מחלקת העתיקות של קפריסין המצוטטים כאן לא נפתחו לבדיקה ב־24.10.2026; הפרטים מהם נשענים על רישום שנעשה מהעמודים בשלב מוקדם יותר ולא נבדקו מחדש. מאמרה של סטיל עצמו ודוחות חפירת אדינבורו לא נקראו, ולכן אין כאן תוכניות, עומקים, ממצאים או תאריכי פחמן 14.