טרויה I-II: מצודה שגדלה בברונזה הקדומה

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקורות אומרים

הערכת איקומוס למועמדות של טרויה לרשימת המורשת העולמית, מאוקטובר 1998, קובעת שהיישוב האנושי באתר החל בברונזה הקדומה, "בסוף האלף ה־4 לפנה״ס". חומת המגן הראשונה סביב המצודה נבנתה בסביבות 3000 לפנה״ס והורחבה פעמיים, עד שהגיעה לקוטר של כ־110 מ' בסוף שלב I, בסביבות 2500 לפנה״ס. בחמש המאות שאחר כך, בטרויה II עד V, התפתחה תוכנית היישוב והוסדרה, עד סוף הברונזה הקדומה. לפי עמוד אונסק״ו, קטע מן החומה הקדומה ביותר, של טרויה I, שרד ליד השער הדרומי של הביצורים הראשונים. מקורות 1, 2.

טרויה II

לפי איקומוס, מתחם המגורים הגדול של טרויה II כולל חמישה מבנים ארוכים ומקבילים עם אכסדרות, "מה שמכונה מגרונים"; הגדול שבהם, 29 על 14 מ', "נחשב" לאב־טיפוס של המקדש היווני. אונסק״ו מציג את טרויה II ואת טרויה VI כדוגמאות אופייניות לעיר מזרחית קדומה בהקשר אגאי, עם מצודה מבוצרת שמקיפה ארמונות ומבני מינהל. אוצר הזהב שמצא שלימן ב־1873 מכונה לפי איקומוס "בטעות" "אוצר המלך פריאמוס", כי מקורו בטרויה II ולא בטרויה VIIA. מקורות 1, 2.

התאריכים מול ציר הזמן

בציר הזמן של המטרופוליטן, הברונזה הקדומה באנטוליה היא בקירוב 3000 עד 2000 לפנה״ס, והאתר הולך אחרי השורה הזו; באותו עמוד "הברונזה הקדומה הטרויאנית" היא בקירוב 3000 עד 1900 לפנה״ס. לפי איקומוס, היישוב מתחיל כבר בסוף האלף ה־4 לפנה״ס, לפני 3000 לפנה״ס, ו"בסביבות 2000 לפנה״ס" חל שינוי תרבותי חד. לטרויה II אין במקורות תאריך סיום משלה. איקומוס והמטרופוליטן מכנים את השלבים האלה ברונזה קדומה, ולכן המאמר משויך לברונזה הקדומה באנטוליה בלבד, והטווחים אינם מקוצרים. מקורות 3, 1.

איך גדלה המצודה, ומה לא ידוע

המקורות עונים על השאלה בקווים כלליים: חומה שנבנתה, הורחבה פעמיים והגיעה לקוטר של כ־110 מ', ותוכנית יישוב שהוסדרה במשך חמש מאות שנה. הם אינם נותנים את קוטר המצודה או את שטחה בטרויה II, ואינם מתארכים כל הרחבה של החומה. לפי אונסק״ו, עיר תחתונה התקיימה מדרום לתל "בכל התקופות הפרהיסטוריות", אבל את שטחה, כ־30 הקטר, הוא נותן רק לברונזה המאוחרת, שלב שהמאמר אינו עוסק בו ואינו משויך אליו. מקורות 1, 2.

תולדות החפירה

שני המקורות מסכימים ששלימן התחיל לחפור באתר ב־1870, אבל הגרסה הצרפתית של עמוד אונסק״ו נותנת 1871. לפי איקומוס, עד מותו ב־1890 ערך שלימן שבע עונות חפירה עיקריות, ועוזרו וילהלם דרפפלד השלים אותן ב־1893-1894. עמוד אונסק״ו מונה 24 עונות חפירה "במשך 140 השנים האחרונות", בלי לציין מתי נכתב. אלה שתי ספירות של דברים שונים, ולא סתירה. מקורות 2, 1.

היקף העיון: עמוד טרויה במרכז המורשת העולמית של אונסק״ו, הערכת איקומוס מאוקטובר 1998 (מסמך 154436, עמודים 104 עד 106) ועמוד ציר הזמן של המטרופוליטן "אנטוליה והקווקז, 8000 עד 2000 לפנה״ס" נקראו ב־24.10.2026. דוחות החפירה של טרויה לא נקראו, ולכן אין כאן תוכנית של המצודה, מידות לכל שלב של החומה או תאריך לסוף טרויה II.