קבורה · איראן · 3 דקות קריאה בקירוב

קבר ארג'אן: קבורת עילית נאו־עילמית ליד בהבהאן

ב־1982 חתך דחפור, שיישר קרקע לכביש אל סכר על נהר מארון ליד בהבהאן שבדרום־מערב איראן, תא קבורה בנוי אבן ובו ארון ברונזה. לפי אנציקלופדיה איראניקה זו קבורת עילית נאו־עילמית מאוחרת, בקירוב 630 עד 550 לפנה״ס.

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

הגילוי

הערך "ARJĀN TOMB" באנציקלופדיה איראניקה (חאווייר אלווארס־מון, 2015) מתאר קבורת עילית נאו־עילמית מאוחרת ליד בהבהאן שבדרום־מערב איראן, שהערך ממקם ליד חורבותיה של ארג'אן העתיקה. לפי הערך, ב־1982 חתך דחפור, שיישר את הקרקע לסלילת כביש אל סכר על נהר מארון, תא קבורה בנוי אבן. בתוכו היה ארון ברונזה בצורת U, "בסגנון אמבטיה", שמידותיו 1.32 על 0.60 על 0.60 מ׳, ובו שרידי שלד של אדם אחד; על מכסהו שלוש רצועות של ניצנים ופרחי לוטוס חרותים. מלבד שרידי השלד, כל החפצים נארזו והועברו למוזיאון הלאומי של איראן בטהרן. מקור 1.

מי נקבר

ארבעה חפצים מן הקבורה, קערת הברונזה, הפמוט, ה"טבעת" מזהב וכלי כסף, נושאים כתובת נאו־עילמית חרותה: "קידין־חותראן בן כורלוש". הערך אינו מוסר על האיש דבר מעבר לשמו. את הכתובת תיארך פרנסואה ואלה לכ־650 עד 525 לפנה״ס, ומארי־ז'וזף סטב לכ־605 עד 539 לפנה״ס. מקור 1.

החפצים

קערת ברונזה שקוטרה 43.5 ס״מ ועומקה 8.5 ס״מ נושאת על פניה הפנימיים ארבע רצועות חרותות, מסודרות במעגלים סביב רוזטה מרכזית; לפי הערך מאכלסים אותן 112 דמויות אדם ו־66 בעלי חיים מ־33 מינים. "טבעת" מזהב במשקל 237 גרם, שקצותיה בצורת דיסקיות, נושאת שני גריפונים בעלי ראש אריה משני צידי עץ דקל מסוגנן. מעמד, שהערך מכנה פמוט, בגובה 75 ס״מ, נישא על שלוש דמויות מטיפוס אטלס ושישה אריות. פגיון ישר באורך 31 ס״מ, להבו מברזל וניצבו עטוף בעלה זהב. שנים־עשר קטעי אריג זוהו בניתוח ככותנה, ולפי הערך זו העדות החומרית הקדומה ביותר הידועה לאריגי כותנה במזרח הקרוב הקדום; הקביעה היא של המחבר. מקור 1.

תאריך בתוך התקופה

המחבר מתארך את הקבורה ואת החומר הנלווה לבין 630 ל־550 לפנה״ס, ומכנה אותה בפתח הערך "קבורת עילית נאו־עילמית מאוחרת (בקירוב 630 עד 550 לפנה״ס)". הטווח כולו נופל בתוך השורה הנאו־עילמית של האתר, שציר הזמן של המטרופוליטן מתארך לכ־1000 עד 539 לפנה״ס, וגם בתוך הנאו־עילמית II של איראניקה (כ־725/700 עד 520). הערך "ELAM ii" באותה אנציקלופדיה ממקם את הקבר 10 ק״מ צפונית לבהבהאן, מונה אותו בין החומר של הנאו־עילמית II ומוסיף שתאריכו שנוי במחלוקת, סוף המאה ה־8 או 640 עד 525 לפנה״ס; שני התיארוכים של הכתובת, של ואלה ושל סטב, אכן נבדלים זה מזה, והעמוד הזה מביא את כל ההצעות ואינו מכריע ביניהן. מקורות 1, 2, 3.

מה אפשר ומה אי אפשר לומר

הקבר הוא הפריט המתועד השני של התקופה הנאו־עילמית באתר, אחרי שושן, והוא קבורה אחת ולא יישוב או שכבה. הערך אינו אומר מי היה קידין־חותראן מעבר לשמו ולשם אביו, אינו מוסר היכן יוצרו החפצים, ואינו נותן מספרי מלאי. התיארוך 630 עד 550 הוא של המחבר "במחקר זה", והעמוד מביא אותו ככזה. מקור 1.

היקף העיון: הערך "ARJĀN TOMB" באנציקלופדיה איראניקה (חאווייר אלווארס־מון; פורסם ב־3.12.2015, עודכן ב־11.1.2016) נקרא ב־24.10.2026, יחד עם הערך "ELAM ii" ועם עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה. דוחות החפירה, פרסומי ואלה וסטב ורשומת המוזיאון הלאומי של איראן לא נקראו, ולכן אין כאן מידות נוספות, מספרי מלאי או מידע על הצגת החפצים כיום.

מקור

מקורות לקריאה נוספת

המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.

  1. 1 ARJĀN TOMB (Encyclopaedia Iranica)

    Javier Alvarez-Mon · 2015 · נבדק:

  2. 2 ELAM ii. The archaeology of Elam

    Elizabeth Carter · 1998 · נבדק:

  3. 3 Iran, 1000 B.C.-1 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)

    The Metropolitan Museum of Art · נבדק:

להמשיך מכאן

להמשיך בעקבות הממצא

כל כרטיס נובע מקשר מתועד או מהפניה עריכתית. שורת הסיבה מסבירה את הקשר.

עיר ואתר · איראן

שושן בתקופה הנאו־עילמית: שכבות, ביזה ומה שנותר

אנציקלופדיה איראניקה משייכת שכבות מחתך בשושן לשני שלבים נאו־עילמיים, וציר הזמן של המטרופוליטן רושם את הביזה האשורית של העיר בכ־646 לפנה״ס. מה מאפשרים המקורות לומר על שושן לפני הביזה ואחריה.

3 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

כלי קריאה, נגישות ופרטיות

התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.