עיר ואתר · איראן · 3 דקות קריאה בקירוב
שושן בתקופה הנאו־עילמית: שכבות, ביזה ומה שנותר
אנציקלופדיה איראניקה משייכת שכבות מחתך בשושן לשני שלבים נאו־עילמיים, וציר הזמן של המטרופוליטן רושם את הביזה האשורית של העיר בכ־646 לפנה״ס. מה מאפשרים המקורות לומר על שושן לפני הביזה ואחריה.
ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.
מה המקורות אומרים
הפרק של איראניקה על התקופה הנאו־עילמית נפתח בקביעה שבסוף האלף ה־2 לפנה״ס איבדה שושן במהירות את מעמדה החשוב, ושהחפירות בשושן מספקות בכל זאת נתונים על התקופה. חתך ב־Ville Royale II ("העיר המלכותית II") הניב שמונה שכבות מן המחצית השנייה של האלף ה־2 עד המחצית הראשונה של האלף ה־1. פייר דה מירושדג'י (1981) תיארך את שכבות 9-8 לנאו־עילמית I (כ־1000 עד 725/700 לפנה״ס) ואת שכבות 7-6 לנאו־עילמית II (כ־725/700 עד 520 לפנה״ס). מן החפירות האלה מוכרים מעט כלי חרס מיובאים ומעט חפצים קטנים. מקור 1.
הביזה האשורית
ציר הזמן של המטרופוליטן רושם תחת כ־646 לפנה״ס ש"המלך האשורי אשורבניפל בוזז את שושן ושם קץ לעליונות העילמית". הערך של איראניקה, כפי שנקרא, אינו מזכיר את הביזה הזאת. הוא כותב שמסורות נאו־עילמיות בכלי חרס ביתיים, במתכת ובגליפטיקה (אמנות החותמות) המשיכו לשמש בח'וזסתאן לפחות עד כ־520 לפנה״ס, כשדריווש הראשון כבש את שושן, ושבימי דריווש נבנתה העיר כולה מחדש. מקורות 2, 1.
לפני הביזה ואחריה
על השאלה מה נשאר לפני הביזה האשורית אי אפשר לענות שכבה אחר שכבה מן העמודים האלה. הנאו־עילמית II, כ־725/700 עד 520 לפנה״ס, חוצה את הביזה של כ־646, ולכן שכבות 7-6 עשויות להכיל חומר מלפניה ומאחריה, והערך כפי שנקרא אינו אומר מה מהם. שכבות 9-8, שמשויכות לנאו־עילמית I, שייכות לפי התאריכים שניתנו לזמן שלפני הביזה. גם סוף התקופה אינו אחיד: המטרופוליטן חותם את התקופה הנאו־עילמית בכ־539 לפנה״ס, הנאו־עילמית II של איראניקה מסתיימת בכ־520, ולפי איראניקה המסורות העילמיות נמשכו לפחות עד ימי דריווש, אחרי הביזה של אשורבניפל. מקורות 1, 2.
שני חורבנות אשוריים, שני אתרים
צ'וגה זנביל, שבה עוסק עמוד אחר באתר, נחרבה בידי אותו מלך בסביבות 640 לפנה״ס, לפי אונסק״ו. שני האירועים נוגעים לאתרים שונים ומגיעים ממקורות שונים, כ־646 לשושן בציר הזמן של המטרופוליטן ובסביבות 640 לצ'וגה זנביל אצל אונסק״ו; העמודים שנקראו אינם קושרים ביניהם, והמאמר אינו מאחד אותם. מקורות 2, 3.
היקף העיון: הערך "Elam ii. The archaeology of Elam" באנציקלופדיה איראניקה ועמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה נקראו ב־24.10.2026; עמוד אונסק״ו על צ'וגה זנביל נקרא לצורך ההשוואה. המחקר של מירושדג'י ודוחות החפירה של שושן לא נקראו, ולכן אין כאן תיאור של השכבות, של מבניהן או של ממצאיהן.
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
- 1
ELAM ii. The archaeology of Elam
Elizabeth Carter · 1998 · נבדק:
- 2
Iran, 1000 B.C.-1 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)
The Metropolitan Museum of Art · נבדק:
- 3
Tchogha Zanbil - UNESCO World Heritage Centre
UNESCO World Heritage Centre · נבדק: