צ'וגה זנביל: זיגורת בין שני תאריכים

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקורות אומרים

לפי מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו, צ'וגה זנביל שוכנת בעילם הקדומה, היום מחוז ח'וזסתאן שבדרום־מערב איראן, והבירה שושן נמצאת 38 ק״מ צפונית־מערבית למקדש. המלך העילמי אונטש־נפירישה ייסד את המקום כמרכז הדתי של עילם, ובעילמית נקרא דור־אונתש, "עיר אונתש". שלוש חומות, זו בתוך זו, הקיפו את המתחם: החיצונית, שהיקפה כ־4 ק״מ, הקיפה מגורים ורובע מלכותי שבו נחשפו שלושה ארמונות, ואחד מהם נחשב ארמון־קבר מעל מבנים תת־קרקעיים מלבנים שרופות ובהם קבורות בית המלוכה; השנייה הגנה על המקדשים; והפנימית הקיפה את הזיגורת. מקור 1.

הזיגורת

לפי אונסק״ו, הזיגורת נבנתה בחמישה מפלסים ובראשה עמד מקדש. מידותיה המקוריות היו 105.2 מ' לכל צלע וכ־53 מ' גובה, וכיום היא מתנשאת לגובה 24.75 מ' בלבד, פחות ממחצית גובהה המשוער. אונסק״ו מכנה אותה הזיגורת הגדולה ביותר מחוץ למסופוטמיה והשמורה ביותר מסוגה. ציר הזמן של המטרופוליטן מוסיף שחזית הזיגורת חופתה בטרקוטה מזוגגת בכחול ובירוק, ושפנימה עוטר בפסיפסי זכוכית ושנהב. מקורות 1, 2.

שני תאריכים למלך אחד

שני המקורות מייחסים את הבנייה לאונטש־נפירישה, אבל מתארכים אותה אחרת. אונסק״ו נותן למלך את השנים 1275 עד 1240 לפנה״ס, ובתיאור הקצר של האתר כתוב שהעיר נוסדה בקירוב 1250 לפנה״ס. ציר הזמן של המטרופוליטן מתארך את בניית הבירה החדשה והמתחם הדתי, ובכללם הזיגורת, לכ־1340 עד 1300 לפנה״ס. שני הטווחים אינם חופפים כלל, והעמודים שנקראו אינם מסבירים את ההבדל. המחלוקת היא על התאריך המוחלט של ימי המלך, לא על זהות הבונה. מקורות 1, 2.

מה הסתירה משנה

באתר, התקופה העילמית התיכונה משתרעת על כ־1500 עד 1000 לפנה״ס, לפי ציר הזמן של המטרופוליטן, ושני התאריכים נופלים בתוכה. אנציקלופדיה איראניקה, שמתארכת את העילמית התיכונה II-III לכ־1350 עד 1000 לפנה״ס, מכנה את אל־אונטש־נפירישה, הוא צ'וגה זנביל, האתר החפור העיקרי של התקופה, ומגדירה את הקרמיקה של שלב זה לפי מכלולים שנחפרו בו ובשושן. לכן הסתירה אינה מעבירה את המאמר לעמוד אחר; היא משנה רק את המאה שבתוך התקופה. מקורות 2, 3.

עיר שלא הושלמה

לפי אונסק״ו, המקום נועד להיות "עיר קודש" למגורי המלך, אבל מעולם לא הושלם, ורק כוהנים מעטים חיו בו עד שהמלך האשורי אשורבניפל החריב אותו בסביבות 640 לפנה״ס. בתיאור הקצר נוסף שהעיר נשארה לא גמורה אחרי פלישת אשורבניפל, כפי שמראות אלפי הלבנים שנותרו במקום בלי שימוש. גם איראניקה כותבת שנראה כי רוב העיר לא יושבה מעולם בצפיפות. החורבן של כ־640 נופל בטווח התקופה הנאו־עילמית, אבל הוא סוף, לא עדות לבנייה נאו־עילמית, ולכן המאמר משויך לתקופה העילמית התיכונה בלבד. מקורות 1, 3.

היקף העיון: עמוד האתר במרכז המורשת העולמית של אונסק״ו, עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 2000 עד 1000 לפנה״ס והערך "Elam ii. The archaeology of Elam" באנציקלופדיה איראניקה נקראו ב־24.10.2026. דוחות החפירה של צ'וגה זנביל לא נקראו, ולכן אין כאן שכבות, ממצאים מן החפירה או הסבר לפער בין התאריכים.