המסגרת
ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 2000 עד 1000 לפנה״ס מונה "תקופה עילמית תיכונה, כ־1500 עד 1000 לפנה״ס", אחרי תקופה עילמית קדומה, כ־2700 עד 1500 לפנה״ס. האתר משתמש בטווח הזה לניווט, ומציין את התאריכים האחרים לצדו. התקופה שייכת למסלול של עילם בדרום־מערב איראן: אונסק״ו ממקם את צ'וגה זנביל בעילם הקדומה, היום מחוז ח'וזסתאן שבדרום־מערב איראן. מקורות 1, 3.
גבולות וחפיפות
אנציקלופדיה איראניקה מתארכת את התקופה העילמית התיכונה לכ־1600 עד 1000 לפנה״ס, ומחלקת אותה לעילמית תיכונה I (1600 עד 1350) ולעילמית תיכונה II-III (כ־1350 עד 1000); לדבריה, הסוף "מוצב לפי המוסכמה בכ־1000 לפנה״ס". שני המקורות מסכימים אפוא על הסוף ונבדלים במאה שנה בהתחלה: המאה ה־16 לפנה״ס היא עילמית תיכונה I לפי איראניקה ועדיין עילמית קדומה לפי המטרופוליטן. גם בתוך התקופה התאריכים של מונומנטים בודדים אינם אחידים, כמו בצ'וגה זנביל ובבנייה השוטרוקית בשושן, שבהם עוסקים המאמרים שלהלן. מקורות 2, 1.
מסלול מקביל, לא רצף
התקופה העילמית התיכונה מתרחשת באותו זמן שבו נמשכת תקופת הברזל בצפון איראן ובמערבה: באותו עמוד של המטרופוליטן, ברזל I מתוארכת לכ־1450 עד 1250 לפנה״ס וברזל II לכ־1250 עד 800 לפנה״ס. באתר אלה שני מסלולים נפרדים של אותו אזור, שרצים במקביל ואינם רצף אחד. מי שעובר מן העמוד הזה לברזל I אינו מתקדם בזמן; הוא עובר לחלק אחר של איראן. מקור 1.
באתר
שני מאמרים משויכים לתקופה. "צ'וגה זנביל: זיגורת בין שני תאריכים" מעמיד את התאריכים של אונסק״ו לאונטש־נפירישה, 1275 עד 1240 לפנה״ס, מול כ־1340 עד 1300 לפנה״ס של המטרופוליטן, ומסביר מדוע החורבן בסביבות 640 לפנה״ס אינו עדות לבנייה נאו־עילמית. "שושן וכבנק: בנייה מלכותית בתקופה העילמית התיכונה" מביא את הבנייה השוטרוקית בשושן ואת מתחם הקבורה בכבנק, שתאריכו, המאה ה־16 לפנה״ס, נופל בין שתי נקודות הפתיחה של התקופה. מקורות 3, 1, 2.