האתר אינו מציב עוגיות ואינו מפעיל כלי מדידה או פרסום. הוא יכול לשמור בדפדפן הזה שני דברים בלבד: את ההחלטה שלכם כאן, כדי לא לשאול שוב, ואם תאשרו - את התאמות הקריאה (גודל טקסט, ניגודיות, מרווחים, קו תחתון וצמצום תנועה) לביקור הבא.
בלי הסימון ההתאמות חלות על העמוד הנוכחי בלבד ומתאפסות במעבר לעמוד אחר. אין שמירת שם, מזהה, חותמת זמן או רשימת עמודים, ושום נתון אינו נשלח לשרת.
ההחלטה עצמה נשמרת בכל מקרה, כמפתח אחד באחסון המקומי של הדפדפן (atiqot.consent.v1), גם כשבוחרים לא לשמור התאמות. אפשר לשנות אותה בכל עת בכלי הקריאה והפרטיות או בקישור שבתחתית העמוד. עוגיות תפעוליות של ספק האירוח או שירות האבטחה אינן בשליטת האתר.
ציר הזמן של המטרופוליטן מתארך את הברונזה הקדומה באיראן לבקירוב 3500 עד 2000 לפנה״ס וממקם בתוכה שלבים חופפים: שושן II עד IV, התקופה הפרוטו־עילמית ותחילת התקופה העילמית הקדומה, שנמשכת מעבר לגבול של 2000 לפנה״ס.
פסלון כסף קטן של שור לבוש גלימה שאוחז כלי בעל זרבובית, שהמוזיאון מתארך לבקירוב 3100 עד 2900 לפנה״ס ומשייך לתרבות הפרוטו־עילמית. ברשומה כתוב "Southwestern Iran" אבל אין בה מקום מציאה, והמוזיאון עצמו כותב שתפקידו "נשאר לא ודאי".
ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן מתארך את הברונזה הקדומה לבקירוב 3500 עד 2000 לפנה״ס. בתוך הטווח הזה הוא מונה שלבים של רצף שושן, שושן II (בקירוב 3500 עד 3100 לפנה״ס), שושן III (בקירוב 3100 עד 2700 לפנה״ס) ושושן IV (בקירוב 2700 עד 2500 לפנה״ס), ולצדם את התקופה הפרוטו־עילמית (בקירוב 3100 עד 2900 לפנה״ס) ואת התקופה העילמית הקדומה (בקירוב 2700 עד 1500 לפנה״ס). לפי הסקירה שבאותו עמוד, במהלך האלף השלישי לפנה״ס קמה ממלכה עילמית שמרכזה בערים שושן ואנשן, "השנייה בהרי הזגרוס". מקור 1.
גבולות וחפיפות
השמות האלה אינם רצף של תקופות זו אחר זו. שושן III (בקירוב 3100 עד 2700 לפנה״ס) חופפת לתקופה הפרוטו־עילמית (בקירוב 3100 עד 2900 לפנה״ס): הראשונה היא שלב ברצף של אתר אחד, והשנייה שם של תקופה שלוחות בכתב שלה נמצאו, לפי ציר הזמן, "באתרים רבים ברחבי איראן". התקופה העילמית הקדומה מתחילה יחד עם שושן IV, בבקירוב 2700 לפנה״ס, ונמשכת עד בקירוב 1500 לפנה״ס, כלומר חוצה את הגבול של 2000 לפנה״ס אל העמוד הבא; האתר אינו קוטע אותה בגבול הזה. גם סוף התקופה עובר את הקו: לפי ציר הזמן, בבקירוב 2350 עד 2000 לפנה״ס שושן נתונה לשלטון מלכי אכד ואחר כך לשלטון שושלת אור השלישית, ו"בסוף התקופה" העילמים פולשים לדרום מסופוטמיה והורסים את העיר אור; העמוד הבא באתר ממשיך משם. מקור 1.
מה מתעד ציר הזמן
ציר הזמן מתאר כמה תופעות של התקופה. בתקופה הפרוטו־עילמית משתמשים בשושן, כמו במסופוטמיה השכנה, בכדורי חומר חלולים (בולות) שעוטפים אסימוני ספירה ובחותמות גליל, והכתב הפרוטו־עילמי, שנגזר מכתב היתדות המסופוטמי, "נותר ברובו לא מפוענח". בבקירוב 2600 עד 2250 לפנה״ס כלי כלוריט בסגנון שמכונה "הסגנון הבין־תרבותי", שיוצרו בדרום איראן ובאזור המפרץ, נסחרים מסוריה ועד עמק האינדוס. פוזור־אינשושינק (שלט בבקירוב 2112 עד 2095 לפנה״ס) הוא לפי ציר הזמן מלך שושן הראשון שהותיר פסלים גדולים, וכמה מן המונומנטים שלו נושאים כתובות דו־לשוניות, באכדית בכתב יתדות ובעילמית בכתב קווי שמובן רק במעט. מקור 1.
באתר
בתקופה הזו מוצגים שני פריטים. "שור כורע אוחז כלי בעל זרבובית" הוא פסלון כסף שהמוזיאון מתארך לבקירוב 3100 עד 2900 לפנה״ס ומשייך לתרבות הפרוטו־עילמית; "דרום־מערב איראן" ברשומה הוא ייחוס אזורי, ומקום המציאה אינו מצוין. "שהר־י סוח'תה: עלייתה ונטישתה של עיר במזרח איראן" מוסיף את המזרח: עיר שלפי אונסק״ו נוסדה בבקירוב 3200 לפנה״ס והייתה מיושבת עד 1800 לפנה״ס, ולכן היא מופיעה גם בעמוד הבא.
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
לפי אונסק״ו, שהר־י סוח'תה נוסדה בבקירוב 3200 לפנה״ס בצומת של דרכי מסחר מתקופת הברונזה, הייתה מיושבת בארבע תקופות עיקריות עד 1800 לפנה״ס, וננטשה בראשית האלף השני. מה העמוד מסביר על הנטישה, ומה לא.
התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.
הבחירות חלות על העמוד הזה בלבד. מעבר לעמוד אחר יחזיר את ברירת המחדל.