התקופה הסאסאנית באיראן: ערים, מקדשים וכסף מלכותי

המסגרת

ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 1 עד 500 לספירה נותן את "האימפריה הסאסאנית, 224 עד 651 לספירה": מדרום־מערב איראן ארדשיר הראשון (224 עד 241) מייסד את השושלת הסאסאנית ומסיים את השלטון הפרתי. מטבעות, תבליטי סלע ועיטורי טיח בתבליט מייצגים, לפי העמוד, את האמנות האימפריאלית הסאסאנית, סגנון שמדגיש את כוח השליט ומציג אותו על תבליטי סלע מונומנטליים ועל חפצים מחומרים יקרים כמו כסף. בפרק "241 עד 272" שאפור הראשון מרחיב את האימפריה לשיא גודלה, מהפרת ועד האוקסוס והאינדוס. מקור 1.

גבולות וחפיפות

סוף השורה אינו תאריך אחד. עמוד המטרופוליטן לשנים 500 עד 1000 מתארך לשנת 642 את קרב נהאונד, שבו צבאות ערביים תחת דגל האסלאם מביסים את הכוחות הסאסאניים, "הסוף בפועל" של האימפריה, ולשנת 651 את מות השליט הסאסאני האחרון, יזדגרד השלישי, במרו; באותו עמוד שלטון הח׳ליפים הישרים מתחיל ב־642, כך שהשורה הזו והשורה שאחריה חופפות כמעט עשור. דף אונסק״ו על הנוף הסאסאני בפארס נותן לאימפריה גם 224 עד 658 לספירה (בתיאור) וגם 224 עד 651 לספירה (בסיכום). האתר שומר את 651, התאריך של המטרופוליטן, ורושם את 658 של אונסק״ו כמספר סותר. מקורות 3, 2.

באתר

שלושה פריטים: "צלחת עם מלך צד אילים", צלחת כסף שהמוזיאון מתארך לבקירוב אמצע המאה ה־5 עד אמצע המאה ה־6 לספירה, שזהות המלך עליה אינה ודאית; "הנוף הסאסאני בפארס: הערים של שושלת חדשה", על הבירה של ארדשיר והעיר של שאפור הראשון; ו"תח׳ת־י סולימאן: מקדש סאסאני ושיקום אילח׳אני", אדריכלות מלכותית סאסאנית מהמאות ה־3 עד ה־7, שמופיעה גם בתקופה המונגולית והאילח׳אנית בגלל שיקומה במאה ה־13. מקורות 4, 2, 5.