התקופה המוסלמית הקדומה באיראן: ח׳ליפים ושושלות איראניות

המסגרת

השורה נמשכת מ־651, השנה שבה לפי ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 500 עד 1000 מת השליט הסאסאני האחרון, יזדגרד השלישי, במרו, ועד בקירוב 1040, כשהעמוד הבא של המטרופוליטן מתחיל את הסולטנות הסלג׳וקית (בקירוב 1040 עד 1157). בין שני הקצוות העמוד מונה את שלטון הח׳ליפים הישרים (642 עד 661), את השלטון האומיי (661 עד 750) ואת השלטון העבאסי (750 עד 820), שבהם איראן נעשית פרובינציה של האימפריות האסלאמיות הגדולות, ואחריהם את השושלות הטאהרית (820 עד 873) והצפארית (873 עד 900), את השושלת הסאמאנית בח׳ורסאן (בקירוב 900 עד 1000) ואת השלטון הבויהי (945 עד 1055). מקורות 1, 2.

גבולות וחפיפות

אלה אינם שלבים עוקבים. הח׳ליפים הישרים מתחילים ב־642, בזמן שהשורה הסאסאנית נמשכת עד 651. לפי המטרופוליטן הסאמאנים שלטו באופן עצמאי למדי מנישאפור, בירת המחוז שלהם במזרח איראן, ולכן הגאוגרפיה של השורה מציינת את ח׳ורסאן בנפרד; העמוד מתאר את ימי הסאמאנים כרנסנס של התרבות האיראנית, שבו חצרם קשורה לעליית הספרות הפרסית. בקצה השני, השלטון הבויהי (945 עד 1055) נמשך אחרי 1040 וחופף את ראשית השורה הסלג׳וקית, ושלטון הע׳זנווים בח׳ורסאן, שהעמוד הבא מתארך לבקירוב 1000 עד 1040, נופל בתוך השורה הזו. מקורות 1, 2.

באתר

שני פריטים: "ציור קיר עם דמות אישה מנישאפור", שבר טיח צבוע שהמוזיאון מתארך למאות ה־9 עד ה־10 ורושם כממצא חפירה בנישאפור, מתעלת ניקוז של בית בשכונת סבז פושאן; ו"גונבד־י קאבוס: מגדל קבורה משנת 1006", שלפי אונסק״ו נבנה עבור השליט הזיארי קאבוס אבן ושמגיר. מקורות 3, 4.