תח׳ת־י סולימאן: מקדש סאסאני ושיקום אילח׳אני

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

האתר

המכלול הארכאולוגי שנקרא תח׳ת־י סולימאן ("כס שלמה") שוכן, לפי אונסק״ו (נרשם ב־2003), על מישור מבודד מוקף הרים במחוז מערב אזרבייג׳ן שבצפון־מערב איראן, בעמק בתוך אזור הררי געשי. על המשטח יש אגם ארטזי, מקדש אש זורואסטרי ומקדש שהוקדש לאנאהיטה; כשלושה קילומטרים מערבה נמצא הר געש קדום, זנדאן־י סולימאן, ובפסגתו שרידי מקומות פולחן ומקדשים מהאלף ה־1 לפנה״ס. מקור 1.

התקופה הסאסאנית באיראן · 224 עד 651 לספירההשלב הסאסאני

אונסק״ו מתאר את השרידים כמכלול יוצא דופן של אדריכלות מלכותית של השושלת הסאסאנית של פרס (המאות ה־3 עד ה־7), ומתארך את המקדש שהוקדש לאנאהיטה לתקופה הסאסאנית (המאות ה־6 וה־7). באתר נמצא גם המקדש הזורואסטרי העיקרי. לפי אותו דף, התכנון של מקדש האש ושל הארמון המלכותי, והמתווה הכללי של האתר, השפיעו השפעה חזקה על התפתחות האדריכלות הדתית בתקופה האסלאמית. מקור 1.

התקופה המונגולית והאילח׳אנית באיראן · 1221 עד 1353 לספירהחורבן ושיקום

האתר, כותב אונסק״ו, נהרס בסוף התקופה הסאסאנית, אבל קם לתחייה ונבנה מחדש בחלקו במאה ה־13; המקדש הזורואסטרי העיקרי "נבנה מחדש בחלקו בתקופה האילח׳אנית (המונגולית) (המאה ה־13)". ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 1000 עד 1400 מוסיף ארמון: בפרק "בקירוב 1275 עד 1350" הוא מתאר את "הארמון האילח׳אני המעוטר בשפע בתח׳ת־י סולימאן (בקירוב 1275), אתר בעל הדים עתיקים" כדוגמה חשובה לאדריכלות חילונית. דף אונסק״ו אינו נוקב בארמון אילח׳אני, ואף אחד מהדפים אינו נותן תאריך לחורבן. מקורות 1, 2.

שני שלבים, עמוד אחד

לכן העמוד הזה מופיע בשתי תקופות באתר, הסאסאנית והמונגולית והאילח׳אנית: המקורות מתארכים שלב אחד לכל אחת מהן. על המאות שבין סוף התקופה הסאסאנית למאה ה־13 הדפים שנקראו אינם אומרים דבר. השתיקה הזו אינה מוכיחה שהמקום עמד נטוש; היא רק אומרת שהמקורות האלה אינם מתארים אותו. גם היחס בין השיקום שאונסק״ו מתאר לבין הארמון שהמטרופוליטן מתארך אינו מוסבר בהם.

היקף העיון: דף מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו על תח׳ת־י סולימאן ועמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 1000 עד 1400 לספירה נקראו ב־24.10.2026. דוחות החפירה לא נקראו, ולכן אין כאן תוכנית, רצף בנייה של המשטח או ממצאים.