אדריכלות · אנטוליה · 3 דקות קריאה בקירוב

בזיליקת יוחנן הקדוש באפסוס: שש הכיפות של יוסטיניאנוס

לפי ציר הזמן של המטרופוליטן, יוסטיניאנוס הראשון בנה מחדש ב־548 עד 565 את הבזיליקה הצלבית של יוחנן הקדוש באפסוס והוסיף לה שש כיפות. מה המשפט הזה אומר על השינוי במקום קדוש קיים, ומה הוא משאיר פתוח.

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקור אומר

בציר הזמן של המטרופוליטן לאנטוליה ולקווקז בשנים 500 עד 1000 לספירה, בערך שכותרתו "548 עד 565", נכתב: "הבזיליקה הצלבית של יוחנן הקדוש באפסוס נבנית מחדש בידי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון (שלט 527 עד 565), שמוסיף שש כיפות לתכנון המקורי, בחיקוי של כנסיית השליחים הקדושים בקונסטנטינופול". מקור 1.

מה השתנה

המשפט מוסר שלושה דברים. הבניין "נבנה מחדש", כלומר כבר עמדה במקום בזיליקה; צורתו הייתה צלבית; והשינוי שהמקור נוקב בו הוא הוספת שש כיפות "לתכנון המקורי", לפי דגם של כנסייה בבירה. המקור אינו אומר אם שונתה גם התוכנית עצמה, איך נראה התכנון המקורי או מתי נבנתה הבזיליקה הראשונה. מקור 1.

מקום קדוש לפני יוסטיניאנוס

עמוד אפסוס באתר מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו מספר שמקדש ארטמיס משך עולי רגל מכל אגן הים התיכון "עד שהאפילה עליו העלייה לרגל הנוצרית לכנסיית מרים ולבזיליקת יוחנן הקדוש במאה ה־5 לספירה", ושהשרידים הנרחבים של בזיליקת יוחנן הקדוש על גבעת איאסולוק ושל כנסיית מרים מעידים על חשיבות העיר לנצרות. לפי אותו עמוד, באפסוס התכנסו ב־431 וב־449 לספירה שתי ועידות חשובות של הכנסייה הקדומה. העלייה לרגל לבזיליקה מתועדת אפוא אצל אונסק״ו כבר במאה ה־5, לפני התאריך שהמטרופוליטן נותן לבנייה מחדש. בנקודה הזאת שני המקורות מתיישבים, אבל אף אחד מהם אינו מתאר את הבניין הקודם. מקורות 2, 1.

תיארוך

השנים 548 עד 565 נופלות בתוך התקופה הביזנטית באנטוליה כפי שהיא מוגדרת באתר, 330 עד 1071 לספירה, ובתוך שנות השלטון שהמקור נותן ליוסטיניאנוס (527 עד 565); הבנייה מחדש ממוקמת אפוא בחלק המאוחר של שלטונו. ההמשך על גבעת איאסולוק, מסגד עיסא ביי והיישוב מימי הביניים, ש"מסמנים את בואם של התורכים הסלג׳וקים והעות׳מאנים" לפי אונסק״ו, אינו מתוארך בעמוד ואינו נידון כאן. מקורות 1, 2.

מה אי אפשר לדעת מכאן

שני המקורות אינם מתארים את השרידים כפי שהם היום: אין בהם מידות, תוכנית או עיטור, ולא נאמר בהם מה נשתמר מכיפותיו של יוסטיניאנוס. כנסיית השליחים הקדושים בקונסטנטינופול נזכרת רק כדגם, והמאמר אינו מתאר אותה. מקורות 1, 2.

היקף העיון: עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאנטוליה ולקווקז בשנים 500 עד 1000 לספירה ועמוד אפסוס באתר מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו נקראו ב־24.10.2026. פרסומי החפירה והשחזור של הבזיליקה לא נקראו.

מקור

מקורות לקריאה נוספת

המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.

  1. 1 Anatolia and the Caucasus, 500-1000 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)

    The Metropolitan Museum of Art · נבדק:

  2. 2 Ephesus - UNESCO World Heritage Centre

    UNESCO World Heritage Centre · נבדק:

להמשיך מכאן

להמשיך בעקבות הממצא

כל כרטיס נובע מקשר מתועד או מהפניה עריכתית. שורת הסיבה מסבירה את הקשר.

עיר ואתר · אנטוליה

אפסוס: עיר נמל שנקבעה לבירה

לפי אונסק״ו, כשאסיה הקטנה צורפה לאימפריה הרומית ב־133 לפנה״ס נקבעה אפסוס לבירת הפרובינקיה החדשה אסיה. העמוד אינו מסביר למה דווקא היא, ועמוד אחר של אונסק״ו מייחס את מעמד הבירה לפרגמון.

3 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

לפי אונסק״ו, סימני הנזירות הראשונים בקפדוקיה מן המאה ה־4, הנזירות כבר הייתה מבוססת בתקופת האיקונוקלזם, ואחרי 842 נחצבו ועוטרו כנסיות רבות. מה מתוארך, באילו תאריכים שונים בשני מקורות, ומה נשאר בלי הסבר.

3 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

כלי קריאה, נגישות ופרטיות

התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.