מכלול · הלבנט · 3 דקות קריאה בקירוב
כפר סמיר: עדויות להפקת שמן זית
מאמר ב־Scientific Reports משנת 2021 מתאר בכפר סמיר, אתר מוצף בחוף הכרמל, מכלול של הפקת שמן זית שתוארך בפחמן 14 לבקירוב 7,000 BP. מה נמצא, איך המחברים מפרשים אותו, ולמה הדף אינו קובע מי היה ראשון.
ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.
מה מתאר המאמר
מאמר של א. גלילי ועמיתיו, שפורסם ב־2021 בכתב העת Scientific Reports, משווה בין שני אתרים מוצפים בחוף הכרמל: חישולי כרמל וכפר סמיר, "הסמוך והמוקדם מעט". את כפר סמיר הוא מגדיר אתר "Late Pottery-Neolithic/Early Chalcolithic" (נאוליתית קרמית מאוחרת/כלקוליתית מוקדמת) מבקירוב 7,500 עד 7,000 BP (לפני זמננו), ואת מכלול הפקת השמן שבו כמכלול "שתוארך בפחמן 14 לבקירוב 7,000 BP". מקור 1.
מה נמצא
לפי המאמר, ריכוזים גבוהים של גלעינים מרוסקים ושל ציפת זיתים, עם מעט גלעינים שלמים, נמצאו בבור עגול לא מדופן שנחפר ישירות בקרקע החרסיתית הקדומה, ובתחתיתו ריצוף של חלוקים לא מעובדים. אגני אבן גדולים ליד הבור "נחשבו" לאגנים לריסוק זיתים, ופריטים קלועים דמויי סל מבור אחר דומים, לפי המאמר, למסננות שמן מסורתיות. מתוך 5,106 גלעינים שנדגמו בכפר סמיר, רק 15.6% היו שלמים (שלמים או חצויים) ו־84.4% היו מקוטעים. מקור 1.
איך המחברים מפרשים
לפי המאמר, אלפי הגלעינים המרוסקים, יחד עם אגני האבן והסלים שזוהו כמסננות, "פורשו כפסולת של הפקת שמן זית". המחברים מוסיפים שהגלעינים המקוטעים מאוד ותדירות האבקה הגבוהה של זית במשקעים דומים לפסולת כזו, ושגלעינים שלמים "אינם נחשבים לפסולת של הפקת שמן". מכאן מסקנתם: בכפר סמיר הופק שמן, ובחישולי כרמל, שבה הגלעינים מקוטעים פחות באופן מובהק, הוכנו זיתים למאכל. זו פרשנות של המחברים, לא תיאור של פעולה שנצפתה. מקור 1.
התאריך כפי שנמסר
המאמר נותן את התאריכים ב־BP, ובטקסט שנקרא אינו מציין אם הם מכוילים; הדף אינו ממיר אותם לשנים לפני הספירה. בגלל התווית הכפולה, המאמר מקושר לשני עמודי האתר לאותו טווח, הנאוליתית הקרמית המאוחרת והכלקוליתית המוקדמת. הטווח המספרי שבעמודים האלה לקוח ממחקר אחר, על תרבות ואדי רבה, ואינו תאריך של כפר סמיר. מקור 1.
"לראשונה"? מה אפשר לומר
המחברים כותבים במבוא ש"העדות המוקדמת ביותר לעיבוד פרי הזית קשורה להפקת שמן זית", ובמסקנה, בזהירות, שבאזור הזה הפקת השמן "אולי קדמה" להכנת זיתים למאכל. אלה טענות שלהם על סדר השימושים באזור, לא קביעה שכפר סמיר הוא המקום הראשון שבו הופק שמן, והדף אינו טוען זאת. מאמר ב־PLOS ONE על תל חריז, מאותו חוף ומ־7500 עד 7000 BP, מזכיר מאות גלעיני זית "שמרמזים על הפקת שמן", וציר הזמן של המטרופוליטן כותב, בפרק של 4500 עד 3500 לפנה״ס, ש"חקלאים בישראל ובירדן מתחילים לגדל זיתים ותמרים". אבל גידול אינו הפקת שמן: לפי המאמר נראה שהזיתים בשני האתרים נאספו מעצי בר, אם כי אין לשלול עצים מתורבתים מוקדמים. תאריכי BP ולפנה״ס אינם מומרים כאן זה לזה. מקורות 1, 2, 3.
היקף העיון: המאמר ב־Scientific Reports נקרא באתר המו״ל ב־24.10.2026, בחלקים שנדרשו לעובדות שכאן: התקציר, המבוא, התוצאות, הדיון והסיכום. המאמר על תל חריז ועמוד ציר הזמן של המטרופוליטן נקראו באותו יום. דוחות החפירה בכפר סמיר והנתונים המשלימים של המאמר לא נקראו, ולכן אין כאן מידות של הבור, תאריכי פחמן 14 בודדים או נתוני אבקה.
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
- 1
Early production of table olives at a mid-7th millennium BP submerged site off the Carmel coast (Israel)
E. Galili, D. Langgut, J. F. Terral, O. Barazani, A. Dag, L. Kolska Horwitz, I. Ogloblin Ramirez, B. Rosen, M. Weinstein-Evron, S. Chaim, E. Kremer, S. Lev-Yadun, E. Boaretto, Z. Ben-Barak-Zelas, A. Fishman · 2021 · נבדק:
- 2
A submerged 7000-year-old village and seawall demonstrate earliest known coastal defence against sea-level rise
Ehud Galili, Jonathan Benjamin, Vered Eshed, Baruch Rosen, John McCarthy, Liora Kolska Horwitz · 2019 · נבדק:
- 3
The Eastern Mediterranean and Syria, 8000-2000 B.C.
The Metropolitan Museum of Art · 2000 · נבדק:
