אתר · קפריסין · 3 דקות קריאה בקירוב

פלאיפאפוס: מקדש אפרודיטה מן המאה ה־12 לפנה״ס

לפי אונסק״ו, את מקדש אפרודיטה בכוכליה הקימו המיקנים במאה ה־12 לפנה״ס, והוא היה בשימוש עד התקופה הרומית. מחלקת העתיקות מוסיפה שהיה המרכז הדתי הגדול של מערב קפריסין, ושהפעילות בו פסקה במאה ה־4 לספירה.

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה אומר אונסק״ו

לפי דף מרכז המורשת העולמית של אונסק״ו על פאפוס, הכפר כוכליה כולל את שרידי מקדש אפרודיטה ואת פלאיפאפוס, פאפוס העתיקה. הדף אומר שמקום הולדתה האגדי של אפרודיטה היה בקפריסין, שם הקימו המיקנים את מקדשה במאה ה־12 לפנה״ס, והוא המשיך לשמש עד התקופה הרומית; שהמקדש עצמו מתוארך למאה ה־12 לפנה״ס ומעיד על אחד היישובים המיקניים הקדומים ביותר; ושפאפוס הייתה מרכז לפולחן אפרודיטה ולפולחן אלות פריון קדם־הלניות. מקור 1.

מה אומרת מחלקת העתיקות

לפי דף מחלקת העתיקות של קפריסין על פלאיפאפוס, המיקנים התיישבו במקום בתחילת המאה ה־12, והאתר היה המרכז הדתי הגדול של מערב קפריסין מתחילת התקופה הגאומטרית ועד סוף התקופה הקלאסית. לפי אותו דף, הפעילות במקדש פסקה במאה ה־4 לספירה. מקור 2.

מהתחלה ועד סוף

בהתחלה שני המקורות קרובים: אונסק״ו מתארך את הקמת המקדש למאה ה־12 לפנה״ס, ומחלקת העתיקות את התיישבות המיקנים לתחילת אותה מאה, בלי לומר, בפרטים המובאים כאן, שהמקדש נוסד אז. המאה ה־12 לפנה״ס נמצאת כולה בברונזה המאוחרת של לוח מחלקת העתיקות, 1650 עד 1050 לפנה״ס, ו"מתחילת הגאומטרית ועד סוף הקלאסית" הם לפי הלוח 1050 עד 312 לפנה״ס. בסוף המקורות נפרדים: "עד התקופה הרומית" של אונסק״ו אינו אומר עד כמה עמוק לתוכה, ואילו מחלקת העתיקות נוקבת במאה ה־4 לספירה. לכן המאמר מופיע בברונזה המאוחרת ובעמוד הקבוצה "מהגאומטרית עד הקלאסית"; הסוף הרומי מתואר כאן ואינו משויך, משום ששני המקורות נותנים לו רק נקודת סיום. מקורות 1, 2, 3.

מה אי אפשר לומר

יחד, שני המקורות משתרעים מן המאה ה־12 לפנה״ס ועד המאה ה־4 לספירה, אבל אינם מתעדים פעילות רציפה לאורך כל הזמן הזה: הם מוסרים התחלה, תקופה ארוכה של מרכז דתי וסוף. ייחוס המקדש למיקנים הוא של אונסק״ו, "מקום הולדת אגדי" הוא במפורש אגדה, ו"אלות פריון קדם־הלניות" הן פרשנות של הדף. הדפים שנקראו אינם מתארים את תוכנית המקדש, את שלבי בנייתו או את ממצאיו.

היקף העיון: דף אונסק״ו על פאפוס נקרא ב־24.10.2026. עמודי מחלקת העתיקות של קפריסין המצוטטים כאן לא נפתחו לבדיקה ב־24.10.2026; הפרטים מהם נשענים על רישום שנעשה מהעמודים בשלב מוקדם יותר ולא נבדקו מחדש. דוחות החפירה של המקדש לא נקראו, ולכן אין כאן תוכנית, שכבות או ממצאים.

מקור

מקורות לקריאה נוספת

המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.

  1. 1 Paphos - UNESCO World Heritage Centre

    UNESCO World Heritage Centre · נבדק:

  2. 2 Palaepaphos (Kouklia), site page of the Department of Antiquities, Cyprus

    Department of Antiquities, Cyprus · לא נפתח לבדיקה:

  3. 3 Chronological table of the history of Cyprus (Department of Antiquities, Cyprus)

    Department of Antiquities, Cyprus · לא נפתח לבדיקה:

להמשיך מכאן

להמשיך בעקבות הממצא

כל כרטיס נובע מקשר מתועד או מהפניה עריכתית. שורת הסיבה מסבירה את הקשר.

בכתרי שבקיטיון נחפרו חמישה מקדשים רצופים ובתי מלאכה להתכת נחושת, מסוף המאה ה־13 עד סוף המאה ה־11 לפנה״ס; את מקדש עשתרת הקימו, לפי מחלקת העתיקות, הפיניקים בסביבות 850 לפנה״ס. מה מחבר בין שני השלבים, אינו נאמר.

2 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

מחלקת העתיקות של קפריסין קושרת את מעא־פלאיוקסטרו להתיישבות של פליטים מן האגאי בסביבות 1200 לפנה״ס. לפי המחלקה, האתר נהרס בסביבות 1175, "כנראה בידי שודדי ים", נבנה מחדש וננטש בסביבות 1150.

2 דקות קריאה בקירוב

קריאה קשורה.

כלי קריאה, נגישות ופרטיות

התאימו את הקריאה להעדפות שלכם. הכלים משלימים את אפשרויות ההגדלה והנגישות של הדפדפן והמכשיר. השינויים חלים על העמוד הזה; הם נשמרים לביקור הבא רק אם אישרתם זאת בחלונית הפרטיות.