השלטון הלטיני והביזנטית המאוחרת באגאי: סוף שמשתנה ממקום למקום

המסגרת

העמוד של המטרופוליטן "חצי האי הבלקני, 1000 עד 1400 לספירה" מתארך את ההתחלה: ב־1204 "ביזנטיון נכבשת ומוחזקת בידי צבאות מערביים של מסע הצלב הרביעי". אותו סעיף מוסיף ש"במקום שלטון ביזנטי ריכוזי, עם בירה אחת בקונסטנטינופול", "קמות מדינות ביזנטיות עצמאיות בגולה"; הסקירה מונה בין המדינות של הזמן את הדספוטטים הביזנטיים של אפירוס ותסליה ואת "הנסיכויות הלטיניות בדרום יוון"; האימפריה הלטינית שנוסדה ב־1204 "נמשכת עד 1261", כשמיכאל השמיני פלאיולוגוס חוזר ותופס את הבירה ו"מקים מחדש את האימפריה בהיקף מצומצם בהרבה". שם התקופה מצרף שלטון לטיני וביזנטי מאוחר, משום שבעמוד הם מתקיימים זה לצד זה. הסוף, 1453, הוא השנה שבה, במילות הסקירה, קונסטנטינופול נעשית "בירת האימפריה העות׳מאנית". מקור 1.

גבולות וחפיפות

1453 הוא תאריך של הבירה, לא של כל מקום באגאי. במיסטרה, לפי אונסק״ו, הפרנקים מסרו את המבצר לביזנטים ב־1262, העיר הייתה מושב הדספוטט של מוראה מ־1348, והיא "נכבשה בידי הטורקים ב־1460". ברודוס החזיק מסדר יוחנן הקדוש בעיר "מ־1309 עד 1523", ואילו אותו עמוד אומר ש"רודוס נפלה לבסוף ב־1522". לכן התקופה נמשכת מקום אחר מקום: עד 1460 במיסטרה, אחרי 1453; עד 1522 או 1523 ברודוס, אחרי 1453 וגם אחרי 1516, השנה שבה מסתיים באתר העמוד על ימי הביניים בלבנט. אף אחד מהטווחים אינו נחתך כדי להתאים לתקופה. מקורות 2, 3.

באתר

המאמר על מיסטרה עוקב אחרי מבצר שבנה נסיך אכאיה ב־1249, שהפרנקים מסרו לביזנטים ושנעשה מרכז השלטון הביזנטי בדרום יוון. המאמר על העיר הימי־ביניימית של רודוס קורא איך הפך המסדר את העיר למעוז, ובה בית החולים הגדול שנבנה בין 1440 ל־1489. מקורות 2, 3.