המסגרת
העמוד הזה מקבץ שלושה עמודי תקופה לצורכי ניווט; הוא אינו חלוקה היסטורית משלו. ציר הזמן של המטרופוליטן נותן ביוון את השורות "תקופת הברונזה הקדומה, בקירוב 3200 עד 2000 לפנה״ס", "תקופת הברונזה התיכונה, בקירוב 2000 עד 1600 לפנה״ס" ו"תקופת הברונזה המאוחרת, בקירוב 1600 עד 1050 לפנה״ס", ושלושת עמודי המשנה של האתר הולכים אחר התאריכים האלה. לצדן מנהל אותו ציר זמן שורות תרבות שחוצות את השלבים: "התרבות הקיקלדית (האיים הקיקלדיים), בקירוב 3200 עד 1050 לפנה״ס", "התרבות המינואית (כרתים), בקירוב 3000 עד 1100 לפנה״ס" ו"התרבות המיקנית (התקופה ההלדית המאוחרת), בקירוב 1600 עד 1100 לפנה״ס". מקורות 1, 2.
שלושה תת־אזורים, שלוש מערכות שמות
הכרונולוגיה של דרטמות׳ קוראת לתרבויות הברונזה לפי תת־אזור: "הלדית" ביבשה, "על שם המילה של היוונים עצמם ליוון, הלס", "קיקלדית" ב"איים של מרכז האגאי ומערבו", ו"מינואית" בכרתים, "על שם המלך האגדי מינוס". כל אחת מחולקת לקדומה, תיכונה ומאוחרת: EH, EC ו־EM; MH, MC ו־MM; LH (או מיקנית), LC ו־LM. לכרתים היא מציעה גם מסגרת המבוססת על הארמונות, מ"התקופה הקדם־ארמונית EM I - MM IA (בקירוב 3100/3000 עד 1925/1900 לפנה״ס)" ועד "התקופה הבתר־ארמונית LM IIIA-C (בקירוב 1490/1470 עד 1075/1050 לפנה״ס)". עמודי המשנה שומרים על השמות האלה. מקור 3.
גבולות וחפיפות
הרצפים התת־אזוריים אינם מחליפים שלב בתאריכים המעוגלים של המטרופוליטן. בטבלה של אוניברסיטת ורשה, לפי ס׳ ו׳ מאנינג, הקיקלדית התיכונה מתחילה ב"MC 2200-", ההלדית התיכונה ב"MH 2100/2050-", ו"MM IA 2100/2050-1925/1900" של כרתים חוצה את 2000 לפנה״ס; בקצה השני, "LH IIIC 1200/1190-1075/1050" ו"Sub-Mycenaean Period 1075-1050/1000" מגיעים עד ראשית תקופת הברזל. שורות התרבות של המטרופוליטן עצמו מסתיימות סביב 1100 לפנה״ס לתרבות המינואית ולמיקנית, וסביב 1050 לפנה״ס לקיקלדית. דרטמות׳ מוסיפה שהתאריכים המוחלטים של תקופות האבן והברונזה באגאי "עדיין אינם אמינים במיוחד", ו"פעמים רבות משמשות כמה מערכות תאריכים שונות לאותו שלב או לאותה תקופה". מקורות 4, 2, 3.
באתר
בקבוצה שלושה עמודי משנה, וכל פריט משויך לעמוד המדויק ביותר שהתאריכים שלו מאפשרים. בעמוד הברונזה הקדומה נמצאים המאמר על קרוס והפסלון הקיקלדי משיש; בעמוד הברונזה התיכונה המאמר על הארמונות הראשונים בקנוסוס ובפייסטוס, ובשל שלב בית הקברות בלבד, המאמר על דימיני; בעמוד הברונזה המאוחרת המאמר על התפרצות תרה, המאמר על החומות של מיקנה ותירינס והלרנקס המינואי. היבשה בברונזה הקדומה והתיכונה היא החלק הדל ביותר בקבוצה: עדיין אין עמוד לאתר מן ההלדית הקדומה או התיכונה.