מכלול · האגאי · 3 דקות קריאה בקירוב
קרוס: פיקדונות של צלמיות שבורות
בפיקדון הדרומי בקרוס, שלא נבזז, נמצאו שברים של כ־500 צלמיות ו־2,500 כלי שיש, שנשברו במקום אחר והופקדו במשך חמש מאות שנה, 2800 עד 2300 לפנה״ס. מה מספר הדיווח של אוניברסיטת קיימברידג׳, ועד היכן מגיעה הקריאה שלו כטקס.
ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.
מה המקור אומר
ידיעת מחקר של אוניברסיטת קיימברידג׳ מ־10 ביוני 2011 מספרת שקולין רנפרו ירד לראשונה אל האי האגאי קרוס ב־1963, ושב־1987 חפר צוות וסקר את השטח שנבזז, שזכה לשם "הפיקדון המיוחד הצפוני" (Special Deposit North). "מצאנו כמויות גדולות של חומר שבור, ובכל זאת, ככל שחפרנו יותר, לא מצאנו סימנים לקברים", מצוטט רנפרו. מקור 1.
הפיקדון הדרומי
בשלוש עונות חפירה שהסתיימו ב־2008 מצא צוות פרויקט קיימברידג׳-קרוס באתר הדרומי פיקדון מיוחד נוסף, "הפעם לא מופרע בידי בוזזים". חלק גדול מן החומרים "נצרר יחד בבורות קטנים, עד שני מטרים בקוטרם". השבירות היו "עתיקות ומכוונות", והיעדר שבבי שיש, שהיו צפויים אילו נשברו החפצים במקום, "הראה שהשברים נשברו במקום אחר". כמעט אף אחד מן השברים של כ־500 הצלמיות ו־2,500 כלי השיש אינו מתחבר לשבר אחר. לפי הדיווח, תיארוך פחמן 14 אישר שהחומר הופקד במשך 500 שנה, מ־2800 עד 2300 לפנה״ס. מקור 1.
התיארוך ומקומו בציר הזמן
הטווח 2800 עד 2300 לפנה״ס נמצא בתוך "תקופת הברונזה הקדומה, בקירוב 3200 עד 2000 לפנה״ס" בציר הזמן של המטרופוליטן, ולכן המאמר משויך לעמוד הברונזה הקדומה של האתר. במונחים התת־אזוריים של הכרונולוגיה של דרטמות׳, הברונזה הקדומה של האיים היא "הקיקלדית הקדומה (EC)", ו"לשלב EC II שייכת תרבות קרוס-סירוס", שם שלב שכבר נושא את שם האי. הדיווח מקיימברידג׳ אינו משייך את הפיקדונות לתת־שלב, וגם עמוד זה אינו עושה זאת. מקורות 1, 2, 3.
למה לשבור במקום אחד?
הפרשנות היא של רנפרו ומוצגת כך: "אנו סבורים ששבירת הפסלים ושאר החפצים הייתה טקס, ושקרוס נבחרה כמקדש כדי לשמר את תוצאותיו". השברים החסרים לא נמצאו מעולם באיים אחרים, ורנפרו תוהה אם הושלכו לים בדרך. הטענה שזה יהיה המקדש המוקדם ביותר שזוהה באיי יוון "בכאלפיים שנה" היא טענת הידיעה עצמה. מה הדיווח תומך בו: שבירה עתיקה ומכוונת מחוץ לקרוס, הפקדה לאורך חמש מאות שנה, והיעדר קברים בפיקדון הצפוני. מה אין בו: היכן נעשתה השבירה, מי הביא את השברים, ותוצאות הפחמן 14 עצמן. ציר הזמן של המטרופוליטן מציין שפסלים קיקלדיים "נמצאו בעיקר בהקשרי קבורה"; קרוס, כפי שהיא מתוארת, היא הקשר מסוג אחר. מקורות 1, 2.
באתר
פסלון האישה משיש במוזיאון המטרופוליטן, המיוחס ל"אמן בסטיס" ומתוארך במוזיאון ל־2600 עד 2400 לפנה״ס ולקיקלדית הקדומה II, הוא המקרה ההפוך: פסלון שלם שאין לו מקום מציאה רשום. קרוס מציעה הקשר חפור שבו הפסלונים שרדו רק כשברים שאינם מתחברים; הפסלון שבמוזיאון שלם, אבל לא ידוע דבר על המקום שבו הונח. מקורות 4, 1.
היקף העיון: הידיעה "Island of broken figurines" של אוניברסיטת קיימברידג׳ (10 ביוני 2011), עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לדרום אירופה, 8000 עד 2000 לפנה״ס, עמוד הכרונולוגיה של דרטמות׳ ורשומת הפסלון במוזיאון המטרופוליטן נקראו ב־24.10.2026. פרסומי החפירה של פרויקט קרוס ונתוני הפחמן 14 שלו לא נקראו.
חפצים
חפצים שהמאמר דן בהם
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
- 1
Island of broken figurines
University of Cambridge · 2011 · נבדק:
- 2
Southern Europe, 8000-2000 B.C. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)
The Metropolitan Museum of Art · נבדק:
- 3
Chronology Overview - Aegean Prehistoric Archaeology
Jeremy B. Rutter (Dartmouth College) · נבדק:
- 4
Marble female figure, collection record 68.148
The Metropolitan Museum of Art · נבדק: