המסגרת
ציר הזמן של המטרופוליטן לדרום אירופה נותן ביוון את השורה "תקופת הברונזה הקדומה, בקירוב 3200 עד 2000 לפנה״ס". ברישום של בקירוב 3200 עד 2000 לפנה״ס נאמר שהזית והגפן, יחד עם הדגנים המסורתיים ו"ההתפשטות המהירה של המתכות, ממלאים תפקיד מרכזי בעיור המוקדם ביותר באגאי". לבקירוב 3000 עד 2000 לפנה״ס הוא מתאר תעשיית שיש בקיקלדים "עם מחצבות חשובות בנקסוס ובפארוס", פסלים "מופשטים ללא פשרות שנמצאו בעיקר בהקשרי קבורה", ויישובים ובתי קברות רבים באיים הקיקלדיים ובכרתים. מקור 1.
גבולות וחפיפות
הכרונולוגיה של דרטמות׳ קוראת לברונזה הקדומה בשמות לפי תת־אזור: "ההלדית הקדומה (EH)" ביבשה, המחולקת ל־I, II ו־III; "הקיקלדית הקדומה (EC)" באיים, שבה "לשלב EC II שייכת תרבות קרוס-סירוס"; ו"המינואית הקדומה (EM)" בכרתים, המחולקת ל־EM I, II ו־III. הטבלה של אוניברסיטת ורשה, לפי ס׳ ו׳ מאנינג, נותנת לשלושת הרצפים מספרים שונים: היא נפתחת ב"EH I 3100+ to 3000", ב"EC I 3100-3000" וב"EM I 3100-3000", מספרים סביב 3100 ולא 3200, ונסגרת ב"EC III 2400-2200" שאחריו "MC 2200-", ב"EH III 2250-2100/2050" שאחריו "MH 2100/2050-", וב"EM III 2200-2100/2050" שאחריו "MM IA 2100/2050-1925/1900". הטבלה אינה אומרת אם המספרים מציינים את תחילת השלב או את משכו, ולכן הם מובאים כפי שנדפסו. בכרתים, "התקופה הקדם־ארמונית EM I - MM IA (בקירוב 3100/3000 עד 1925/1900 לפנה״ס)" של דרטמות׳ נמשכת אחרי 2000 לפנה״ס, והשורה של המטרופוליטן עצמו, "התרבות המינואית (כרתים)", מתחילה סביב 3000 לפנה״ס ולא ב־3200. מקורות 2, 3, 1.
באתר
שני עמודים משויכים לכאן, ושניהם קיקלדיים. המאמר "קרוס: פיקדונות של צלמיות שבורות" מדווח על פיקדונות של צלמיות וכלי שיש שנשברו במקום אחר ותוארכו בפחמן 14 ל־2800 עד 2300 לפנה״ס. עמוד החפץ "פסלון אישה משיש מהתקופה הקיקלדית הקדומה" מתעד פסלון במוזיאון המטרופוליטן המיוחס לאמן בסטיס ומתוארך ל־2600 עד 2400 לפנה״ס, ששויך לפי תאריך ולפי ייחוס תרבותי וסגנוני, בלי מקום מציאה. עדיין חסרים: אתר מן ההלדית הקדומה ביבשה ואתר מן המינואית הקדומה בכרתים. מקורות 4, 5.