אתר · איראן · 3 דקות קריאה בקירוב
בהיסתון אחרי דריווש: הרקלס סלאוקי ותבליטים פרתיים
מתחת לכתובת דריווש הראשון יש בבהיסתון דמות הרקלס שוכב עם כתובת יוונית מתוארכת, 148 לפנה״ס, ותבליטים פרתיים, ובהם תבליט של מיתרידטס השני. אנציקלופדיה איראניקה מתארת אותם; עמוד אונסק"ו, שהאתר הולך לפיו בכתובת דריווש, אינו מזכיר אותם.
ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.
לא רק דריווש
הערך "BISOTUN ii. Archaeology" באנציקלופדיה איראניקה (היינץ לושיי) פותח בכך שהתבליט והכתובת של דריווש הם שעשו את בהיסתון מפורסמת, ואחר כך סוקר שרידים מן הפרהיסטוריה ועד התקופה הצפווית: מצודה מדית, תבליט דריווש, בסיס עמוד יוני, דמות הרקלס סלאוקית, שרידים פרתיים וסאסאניים, קיר תמך וגשר, הצוק המסותת טראש־י פרהאד, גושי אבן מסותתים, ח'אנים ומבנה מונגולי. העמוד הזה הולך אחרי המונומנטים של שלוש המאות שאחרי אלכסנדר. עמוד אונסק"ו על בהיסתון, שעליו נשען המאמר של האתר על כתובת דריווש, אינו מזכיר את ההרקלס ואת התבליטים הפרתיים. מקורות 1, 2.
ההרקלס מ־148 לפנה״ס
כותרת הפרק בערך היא "דמות ההרקלס הסלאוקית מ־148 לפנה״ס". לפי הערך זו דמות הרקלס שוכב, מגולפת בתבליט גבוה כל כך שהיא נראית כמעט כפסל עגול. היא נמצאה בידי ע' חאכמי בעבודות להנמכת מפלס הכביש הראשי; ההפניה בערך נוקבת בשנה 1338 בלוח השמשי האיראני, 1959-60. המחבר מכנה את הדמות "עבודה מגושמת", אבל חשובה בזכות הכתובת היוונית המתוארכת שלה; הערך אינו מצטט את נוסח הכתובת, ואינו אומר מי הקדיש אותה ולמי. החוקרים חלוקים אם האריה שמתחת להרקלס הוא עור האריה שלו או גילוף מדי נפרד. מקור 1.
התבליטים הפרתיים
תבליט מיתרידטס השני, שאת מלכותו הערך נותן כ־123 עד 87 לפנה״ס, מציג ארבעה סטראפים בשורה לפני המלך, כל הדמויות בפרופיל, עדיין במסורת האחמנית. חלקו נמחק כשהוכנסה לתוכו ב־1094 להג'רה, 1684-85, כתובת וקף של השייח' עלי ח'אן זנגנה, שבנה גם את הח'אן החדש. תבליט שני, שהערך מייחס לגוטרזס השני, מציג פרשים בקרב וניקה מרחפת מעליהם, בסגנון רומי יותר; את התאריך שהערך מדפיס לתבליט הזה לא בדקנו מול מקור שני בסבב הזה, ולכן אינו מובא כאן. נוסף על אלה, אבן פרתית שגילה לראשונה א' מאן ב־1903 נושאת גילוף גס של קורבן על מזבח ודמות אדם שנייה; גרופ קרא בה את השם וולוגזס. מקור 1.
בסיס עמוד יוני
בבית הקברות של בהיסתון מצא המחבר עצמו ב־1962 "בסיס עמוד יוני בסגנון האטי", שלו מקבילה באי ח'אנום. הערך אינו נותן לו תאריך מפורש; המחבר מציע בזהירות שהוא השריד היחיד הידוע למבנה שהקים אלכסנדר בבהיסתון, ומשער שייתכן שהיה זה נאיסקוס להרקלס קליניקוס. זו השערה, לא ממצא מתוארך. המאמר של האתר על לאודיקאה בנהאונד מצטט בסיס עמוד מדו־ח'הראן ש"דומה מאוד לבסיס העמוד היוני מבהיסתון". מקורות 1, 3.
שיוך לשתי תקופות
ציר הזמן של המטרופוליטן סוגר את התקופה הסלאוקית באיראן ב־247 לפנה״ס ופותח באותה שנה את הפרתית. שנת 148 לפנה״ס של ההרקלס נופלת לפי התאריך בשורה הפרתית, אבל הערך מסווג את הדמות כסלאוקית ומתארך אותה לפי כתובתה היוונית. כמו לאודיקאה, העמוד הזה רשום בתקופה הסלאוקית לפי השיוך של המקור, ובתקופה הפרתית לפי התאריך: תבליט מיתרידטס השני, 123 עד 87 לפנה״ס, נופל בתוך 247 לפנה״ס עד 224 לספירה. מקורות 4, 1.
היקף העיון: הערך "BISOTUN ii. Archaeology" באנציקלופדיה איראניקה (היינץ לושיי; פורסם ב־8.3.2013, עודכן ב־16.10.2015) נקרא ב־24.10.2026, יחד עם עמוד אונסק"ו על בהיסתון ועם עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לאיראן בשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה. הביבליוגרפיה של הערך, המהדורה של הכתובת היוונית ודוחות המשלחת הגרמנית (1963-67) לא נקראו, ולכן אין כאן את נוסח הכתובת ולא מידות של התבליטים.
מקור
מקורות לקריאה נוספת
המחקרים והמקורות שעליהם מבוסס עמוד זה. זכויות התוכן החיצוני נשארות אצל בעליהן.
- 1
BISOTUN ii. Archaeology (Encyclopaedia Iranica)
Heinz Luschey · 2013 · נבדק:
- 2
Bisotun
UNESCO World Heritage Centre · נבדק:
- 3
The hunt for Laodicea: a Greek temple in Nahavand, Iran
Mehdi Rahbar, Sajjad Alibaigi · 2009 · נבדק:
- 4
Iran, 1000 B.C.-1 A.D. (Heilbrunn Timeline of Art History, chronology)
The Metropolitan Museum of Art · נבדק: