גליל כורש: כובש מציג את עצמו

ההסברים מפרידים בין ממצא, פרשנות ושאלות פתוחות. המקורות מופיעים בסוף העמוד.

מה המקור אומר

לפי רשומת האוסף של המוזיאון הבריטי, גליל כורש (מספר מוזיאון 90920, מספר רישום 1880,0617.1941) הוא גליל מחרס שרוף באורך 21.9 עד 22.8 ס״מ. מקום הייצור הרשום הוא בבל, מקום המציאה "Amran (Babylon)", והחופר הורמוזד רסאם. לפי הרשומה, הגליל "נמצא בכמה שברים במאה ה־19, וגם אחרי שחזור אינו שלם"; שבר נוסף, NBC 2504, בהשאלה מאוסף ייל הבבלי, משלים חלק מן השורות 36 עד 45. ב־24.10.2026 ציינה הרשומה שהגליל מוצג בחדר 52 (איראן העתיקה), ויטרינה 4. מקור 1.

מה הטקסט מספר

לפי סיכום המוזיאון, הטקסט כתוב בכתב ובשפה הבבליים. הוא מספר שנבונאיד, מלך בבל האחרון (555 עד 539 לפנה״ס), השחית את פולחני האלים של בבל, ובהם מרדוך, אל העיר, והטיל עבודת כפייה על אוכלוסייתה החופשית, שהתלוננה בפני האלים. מרדוך חיפש אלוף שישיב את הסדר הישן, בחר בכורש, מלך אנשן (פרס), והכריז עליו מלך העולם; הוא ציווה עליו לצעוד על בבל, וכורש נכנס אליה "בלי קרב", ואנשי בבל קיבלו בשמחה את מלכותו. כורש טוען שהשיב את המקדשים והפולחנים של ארצות שכנות ושהחזיר אלים ואנשים שהוגלו. הטקסט מסתיים בתיאור בנייתה מחדש של אימגור־אנליל, חומת העיר, שבמהלכה נמצאה כתובת בנייה קדומה יותר של אשורבניפל, מלך אשור (668 עד 627 לפנה״ס). מקור 1.

איך כובש מציג את עצמו

בטקסט, כפי שהמוזיאון מסכם אותו, הכובש הפרסי אינו מדבר בשם עצמו בלבד: אל העיר בוחר בו, קודמו מתואר כמי שפגע בפולחן ובתושבים, והכיבוש מוצג כשלום וכשיקום. גם הצורה בבלית: לפי הרשומה, הצורה הגלילית אופיינית לכתובות מלכותיות של התקופה הבבלית המאוחרת, והוצע שמחבר הטקסט השתמש בכתובת אשורבניפל כדגם ספרותי. קטע המיוחס בעמוד לוויזהופר מכנה את הגליל "מסמך תעמולה אחמני" שנועד לתת לגיטימציה לשלטון כורש בבבל ולפאר אותו. מקור 1.

תיארוך

הרשומה מתארכת את הגליל "539BC (after)", כלומר אחרי 539 לפנה״ס: לפי הרשומה הוא הופקד אחרי כיבוש העיר בידי כורש ב־539 לפנה״ס ו"ככל הנראה נכתב בהוראתו", והטקסט מראה שנכתב כדי להיקבר ביסודות חומת בבל. זהו גבול תחתון, לא שנה מדויקת. ציר הזמן של המטרופוליטן מציב באותה שנה, 539 לפנה״ס, את צירוף מסופוטמיה לאימפריה של כורש, ולכן המאמר משויך לתקופה האחמנית במסופוטמיה. מקורות 1, 2.

מה אפשר לומר ומה לא

הגליל מראה איך השלטון החדש בחר להציג את עצמו בבבל: בשפה, בכתב ובצורה של מלכי בבל. הוא אינו עדות בלתי תלויה לאירועים שהוא מתאר: "בלי קרב" ו"בשמחה" הם מילות הטקסט, ורשומת המוזיאון אינה מביאה מקור אחר שמאשר או מפריך אותן. גם מקום המציאה אינו מובן מאליו: לעניין הראיות למקום המציאה הרשומה מפנה לפרסום Walker C B F 1972a. מקור 1.

היקף העיון: רשומת האוסף של המוזיאון הבריטי לגליל נקראה ב־24.10.2026, כולל התיאור, הערות האוצר ושדות הרשומה, וכן עמוד ציר הזמן של המטרופוליטן לשנים 1000 לפנה״ס עד 1 לספירה. הטקסט הבבלי עצמו, תרגום מלא שלו, הפרסום של ווקר ותיאורים של חפירת רסאם לא נקראו; הסיכום שלמעלה הוא של המוזיאון, לא קריאה עצמאית של הגליל.