המסגרת
באתר, עמוד תקופת הברזל מסתיים ב־586 לפנה״ס ועמוד התקופה הפרסית מתחיל ב־539 לפנה״ס. העמוד הזה ממלא את הפער, ומסגרתו היא יהודה ובנימין בלבד. שני הגבולות מופיעים בציר הזמן של המטרופוליטן למזרח הים התיכון ולסוריה, שעליו נשענים עמודי התקופות של הלבנט באתר: שם תקופת הברזל II מתוארכת לבקירוב 1000 עד 586 לפנה״ס, והשלטון הפרסי של השושלת האחמנית לבקירוב 539 עד 331 לפנה״ס. בפרק האירועים של 587/586 לפנה״ס נכתב שירושלים, בירת ממלכת יהודה, נפלה בידי מלך בבל נבוכדנאצר השני, שהגלה לבבל חלק ניכר מן האוכלוסייה. מקור 1.
גבולות וחפיפות
586 הוא תאריך יהודאי ולא גבול של האזור כולו. לאזור כולו נותן אותו ציר זמן שורה נפרדת, "Babylonian rule, ca. 606-539 B.C.", כלומר שלטון בבלי בקירוב 606 עד 539 לפנה״ס, ובסקירה הכללית נאמר שעם נפילת האימפריה האשורית בסוף המאה ה־7 לפנה״ס תבעה האימפריה הנאו־בבלית את האזור. השנים שבין בקירוב 606 ל־586, שהציר כבר מונה בשלטון הבבלי, נשארות אפוא בעמוד תקופת הברזל. באותה סקירה מדובר על "חמישים שנה בלבד" של שלטון הבבלים עד שהאזור צורף לאימפריה הפרסית האחמנית: מספר עגול, קרוב יותר ל־586 עד 539 מאשר לכ־67 השנים של השורה האזורית, והעמוד אינו מיישב את ההבדל. את הסוף מסמן פרק האירועים של 539 עד 525 לפנה״ס: כורש הגדול משחרר עמים שבויים, ובהם היהודים, ומתיר להם לשוב לארצם. מקור 1.
שלבים שחוצים את הגבולות
גם בתוך יהודה ובנימין, שלבים מקומיים אינם נעצרים בגבולות העמוד. לפי עודד ליפשיץ, תל א־נצבה, היא המצפה, שימשה בירה (bîrah) במשך 141 שנה, מ־586 לפנה״ס ועד ימי נחמיה (445 לפנה״ס), כלומר גם עשרות שנים לתוך התקופה הפרסית. מקור 3. ליאורה פרויד מתארת את הקרמיקה של "שכבה בבלית 9/10" בעיר דוד כמכלול מעבר מן המאה ה־6 לפנה״ס: כלים שיוצרו לפני החורבן של 586 המשיכו לשמש, וטיפוסים חדשים לגמרי מופיעים רק לקראת סוף המאה, בתחילת התקופה הפרסית. מקור 2.
באתר
שני מאמרים משויכים לתקופה. "הקרמיקה של ירושלים: מכלול מעבר מהתקופה הבבלית" שואל אם ירושלים ננטשה לגמרי אחרי 586, לפי קערות שאינן טיפוסיות לתקופת הברזל וגם אינן פרסיות טיפוסיות. "המצפה ובנימין: מרכז השלטון תחת בבל" מפריד בין נתוני חפירה, מודל דמוגרפי ופרשנות מנהלית בשאלה אם מרכז השלטון עבר מירושלים למצפה. יחד הם מציגים את שני צדי השאלה שבכותרת הפרק של ליפשיץ, יהודה כ"ארץ ריקה": חורבן ודעיכה של החיים העירוניים, לצד רצף יישובי בבנימין. מקור 3. חפץ מוזיאלי עדיין אינו משויך באתר לתקופה הזו.